מצא מי אשם: בזמן שפריז נשרפת, ‏מקרון דורש מהפלטפורמות החברתיות למחוק תוכן ומאשים את האינטרנט ומשחקי המחשב במצב

‏בצרפת מתבשלת (שוב) סערה אלימה, ונראה שנשיא צרפת עמנואל מקרון הבין את הסיבה לכל – הרשתות החברתיות ומשחקי המחשב הם האשמים במהומות המתמשכות בצרפת!‏

המסקנה מגיעה לאחר חמישה לילות של מהומות שפרצו בתחילה בעקבות הירי הקטלני של המשטרה בנער מוסלמי.‏

‏דבריו של מקרון אינם מקוריים, אך הם מצדיקים בחינה מנקודת מבט של חופש הביטוי.‏

‏אי אפשר שלא להרים גבה כשהנשיא מקרון ‏‏מתחנן בפני ענקיות המדיה החברתית למחוק את התוכן "הרגיש ביותר" הנוגע למהומות - קרי את הצילומים של המהומות המשלהבים צעירים לקום ולהשתתף בפעילות אלימה‏‏.‏

‏בהינף יד, הוא קובע, "פלטפורמות ורשתות משחקות תפקיד מרכזי באירועי הימים האחרונים".‏

‏דבריו, המוסווים במסווה של דאגה, מהדהדים מנגינה מוכרת שכבר נוגנה בעבר על במת העולם, אשר כאילו טוענת שעד המצאת האינטרנט האנושות לא ידעה אלפי שנה של מקרי מהומות המוניות ואלימות.‏

‏"ראינו אותם; סנאפצ'ט, טיקטוק ועוד כמה אחרות, משמשות כמקומות שבהם אורגנו התקהלויות אלימות, אבל יש גם סוג של חיקוי של האלימות שעבור חלק מהצעירים גורם להם לאבד קשר עם המציאות".‏

‏"אתה מקבל את הרושם שעבור חלק מהם הם חווים ברחוב את משחקי הווידאו", הוסיף.‏

‏זה מרתק שפלטפורמות מדיה חברתית ומשחקי וידאו הם לעתים קרובות המטרות הקלות ביותר כאשר בעלי השררה מחפשים שעיר לעזאזל.‏

‏אין ספק שסנאפצ'ט וטיקטוק אינן ישויות בנות מאות שנים שמבשלות מהומות מאז המהפכה הצרפתית.‏

‏האם אין זה סביר להרהר אם הלהט לבקש מפלטפורמות לדכא תוכן עשוי לשרת מטרה כפולה?

על פניו, מדובר באקט שנועד למנוע אלימות, אך האם בקשה זו אינה משמשת גם כאפיק נוח לשליטה בנרטיבים ולחנוק קולות?.

‏יש לבחון באופן ביקורתי גם את תפקיד ההורים, שמקרון הדגיש כשקבע כי שליש מהעצורים הם "צעירים או צעירים מאוד", והוסיף כי "אין זה מתפקידה של המדינה לפעול במקום [ההורים]".‏

‏אכן, האחריות ההורית היא בעלת חשיבות עליונה, אך קריטי באותה מידה להכיר בכך שמהומות אינן מתרחשות רק משום שבני הנוער משחקים במשחקי מחשב.‏

‏המצב רעוע, יותר מ-200 שוטרים נפצעו ו-875 בני אדם נעצרו.

‏‏בינתיים האומה צופה כיצד בניינים מוצתים וחנויות נבזזות על בסיס יום יומי.‏