במשך יותר מחצי מאה הפך ניסים כחלון מערה זעירה על חוף ים תיכוני למבוך תת-קרקעי משוכלל מלא מנהרות מסותתות, רצפות פסיפס מפורטות ורשת של גרמי מדרגות ותאים. הוא מתגורר ביצירה האמנותית המיוחדת במינה, שהיא יעד פופולרי לסקרנים מקומיים, וכחלון, בן ה-77, ממהר לקבל את פני המבקרים בביתו התת-קרקעי. עכשיו, ממשלת ישראל רוצה אותו בחוץ.
50 שנה אחרי שכחלון עבר לגור בבית, המשרד להגנת הסביבה הגיש לו הודעת פינוי בטענה שהמבנה אינו חוקי ומאיים על קו החוף של ישראל.
"במקום לעודד אותי, הם משמיצים אותי", אמר כחלון, שישב בסלון ביתו המרוצף בפסיפס וגלגל סיגריה.
השמש נצצה על הים מחוץ לחלונותיו הפונים מערבה.
כחלון התגורר באוהל בחוף הרצליה צפונית לתל אביב ב-1973, כשלדבריו החל להתגרד במצוקי אבן החול ועבר לגור במערה שחצב.
עם הזמן, החור הפשוט שלו בקיר הפך לארמון חול אמיתי על סטרואידים, מלא בעץ ממוחזר, מתכת, קרמיקה ואבן.
כמעט כל משטח ברבעים המרכזיים שלו מכוסה בפסיפסים, עשויים אריחים בכל צבע שאסף מפחי אשפה בתל אביב לאורך השנים.
בקבוקי זכוכית ממוחזרים משמשים כקישוט ומבודדים את הקירות מבחוץ.
כל קיר במתחם המבוך מעוקל, וגרמי מדרגות מתעקלים ומסתעפים דרך הסלע לחדרים בעלי עיצובים ומטרות שונות.
במתחם יש אינסטלציה, קו טלפון ותאורה חשמלית בחדריו הרבים, וכחלון מתעקש שהבנייה איתנה.
"מהאבנים שאני חוצב אני עושה יציקה ובונה חומה. אין פה פסולת, רק חומר, זה ההיגיון", אמר.
"הכל שימושי, אין זבל". כחלון סיפר כי קיבל צו הריסה עוד ב-1974 שלא יצא אל הפועל.
מאז, לדבריו, מעולם לא שמע התנגדות מצד הרשויות עד השנה שעברה. הפינוי הוקפא עד מאוחר יותר החודש כדי לתת לו זמן לערער.
הוא מודה שמעולם לא קיבל היתר בנייה, והעירייה סגרה מסעדה על חוף הים שפתח לפני שנים.
אבל הטענה העיקרית שלו היא שהרשויות המקומיות חיברו את המערה שלו לרשת החשמל לפני עשרות שנים.
"אני לא יוצא מכאן. אני מוכן שיקברו אותי כאן", אמר כחלון, דברן מחוספס אך חביב עם זקן אפור וכומתה.
"אין לי לאן ללכת, אין לי בית אחר".
בית המערה של כחלון נמצא בפאתי הרצליה, כ-13 קילומטרים צפונית לתל אביב.
ביתו ניצב בניגוד למגדלי היוקרה שמנקדים חלק גדול מעיירת החוף.
כמה מאות מטרים מצפון למערת כחלון נמצאת מצודה צלבנית - אתר קרב בין ריצ'רד לב הארי לצלאח א-דין לפני יותר מ-800 שנה - וכן מתקן נטוש שהיה שייך בעבר לתעשייה הצבאית לישראל.
המשרד לאיכות הסביבה האשים את עיריית הרצליה ורשויות נוספות בכישלון בטיפול במצב לאורך השנים וטען כי הוא מנסה מאז 2016 לפתור את הבעיה. בסופו של דבר נמסר כי הוצא צו הפינוי "כדי להסיר את הפגיעה בסביבה החופית" ונמסר כי עיריית הרצליה מצאה דיור חלופי לכחלון.
בינתיים, חבריו ובני משפחתו פתחו בקמפיין מימון המונים כדי לסייע בגיוס כספים להגנתו המשפטית, בעוד כחלון ממשיך במפעל חייו.
לאחר ראיון לסוכנות הידיעות AP, כחלון הרים את עצמו, תפס את ההליכון שלו ואת פטיש הבונים שלו, והחל לכרסם במנהרה סמוכה.
"אני עושה משהו כדי להרגיש משהו", אמר. "אני לא יכול לשבת כל היום".
