״גולדה״ הוא יצירת מופת קולנועית שמזכירה לכולנו מהי ישראליות של פעם

לצידה של הלן מירן, המגלמת את ״גולדה״ בסרט המדובר, אפשר לראות גם תפקידי בכירי צה"ל שהוטלו על כתפיהם של שחקנים ישראלים - ליאור אשכנזי הוא הרמטכ"ל דוד אלעזר, רותם קינן הוא צבי זמיר, דביר בנדק הוא ראש אמ"ן אלי זעירא, רמי הויברגר הוא שר הביטחון משה דיין ואוהד קנולר הוא אריק שרון. העובדה כי גולדה היא האישה היחידה, שמייצגת דמות אימהית, הופכת אותה לבלתי נשכחת. 

הסרט מציג את גולדה בסיטואציה היסטורית ייחודית בקנה מידה עולמי - אישה העומדת בראש מדינה בשעת מלחמה המאיימת על קיומה. עוד הוא מתאר את הדינמיקה בין גולדה והעוזרת האישית שלה. מדובר על סצנות טובות המתרחשות בין הנשים, גם אם הן נמשכות זמן קצר, והן מעידות על כוונת הסרט לעסוק במלחמה מפרספקטיבה נשית. 

"גולדה" הוא סרט ציוני ופרו-ישראלי עד מאוד, שמאדיר את ישראל ואת כוחה. הוא מציג אותה כמדינה שאסור להתעסק עם הצבא שלה, לפחות כל עוד החיילים שלו מרגישים שהם משרתים דמוקרטיה ולא דיקטטורה: אמנם הצבא הזה חטף מהלומה בימים הראשונים של הקרבות, אבל ידע להתאושש והיה כובש את קהיר ומשאיר בה "צבא של יתומים ואלמנות" כדברי התסריט, אם היה רוצה ואם האמריקאים היו נותנים לו. בצד זאת, התסריט גם מתאר את ישראל כמדינה שוחרת שלום, שהושיטה יד למצרים ובסופו של דבר חתמה איתם על הסכם. אגב, על ההסכם הזה חתם כידוע מנחם בגין, ויהיו אנשים שישאלו בצדק למה לא עושים עליו סרט.

יש בסרט גם כמה אתנחתאות קומיות, כך למשל גולדה אומרת לאריק שרון הצעיר שיום אחד הוא עוד יהיה ראש ממשלה, אבל שיזכור כי כל קריירה פוליטית מסתיימת בכישלון. הקהל צחק גם כשרואים את הגנרל לוקח בתאווה פרוסה מן העוגה שהכינה. בדיחה נוספת קשורה במרק בורשט וממחישה את התמה המרכזית של הדרמה הזו - זה לא רק סיפור על גולדה, זה לא רק סיפור על המלחמה, זה גם סיפור על השואה.

לסיכום, דמותה של גולדה, שגולמה על ידי מירן  זוכת האוסקר מגלמת אותה במלוא העוצמות שלה, ומציגה אותה כמי שהצילה את ישראל מהשמדה, וכיחידה שתיפקדה בזמן שכל הגברים לידה התפרקו בזמן אמת. דמותה אף מאוד אנושית ונוגעת ללב. מדובר על אחד הסרטים המדוברים של השנה, כאמור, והוא בהחלט לא סתם זכה בטייטל המפוצץ הזה. רוצו לראות.