הרקע לדברים, הבקשה הישראלית להתקבל לתכנית ESTA היוקרתית שתחסוך לאזרחי ישראל את הצורך בויזות לביקורים בארה"ב, תאפשר ביקורים של 90 יום למטרות תיירות או עסקים, ותזרז שיתוף פעולה כלכלי בין האומות.
לכאורה הכל טוב, פשוט ויפה. אך למרות המחווה הישראלית הדרמטית, יש מקום לאיפוק - כי המחווה הישראלית פותחת צהר, למבחן אמריקאי... למעשה, לממשל ביידן יש תאריך יעד, עד ה-30 בספטמבר, לפני שהשעון יתאפס על מאמצי ישראל להיכנס לתוכנית הפטור מויזה. אולי הסוד השמור ביותר בנוגע לתהליך הוא ששנת 2023, ובמיוחד הספירה לאחור לספטמבר 2023, מהווה הזדמנות נדירה עבור ישראל בשל מספר הפניות הנמוך שנוצר על רקע מגפת הקורונה - חשוב להדגיש: אם ישראל לא תעמוד בלוח הזמנים עד ה-30 בספטמבר לבצע את המוטל עליה, ספק רב אם תצליח אי פעם להתקבל בהמשך, ומאמצים בני עשור ירדו לטמיון - ממש כך...
הכל החל בשנת 2014 כאשר ישראל וארה"ב השיקו כוח משימה משותף שמטרתו היתה לסייע לירושלים לעמוד בדרישות הויזה הקפדניות של אמריקה.
באופן מסקרן, כמה בכירים בממשל הנוכחי היו מעורבים עמוקות בשיחות בנושא במהלך שנות אובמה, כולל סגן מזכיר המדינה דאז וראש ה-CIA הנוכחי ויליאם ברנס, וסגן השר לביטחון המולדת דאז והמזכיר הנוכחי אלחנדרו מיורקאס.
פשוט, נקי, אלגנטי.
אך, מאז 2014 היה ברור לשני הצדדים שמלבד הצורך להגיע ל-3% ומטה של דחיות בקשת ויזה כתנאי סף (ישראל עמדה ביעד המאתגר), היתה ונותרה בעיה מרכזית אחרת המרחפת על פני היתכנות הדברים, והיא שבכדי להיכנס לתוכנית הפטור מויזה, על ישראל היה לעמוד בכמה דרישות סף ביטחוניות, ובמיוחד - הנכונות להכניס אזרחים אמריקאים ממוצא פלשתיני וערבי (ואיראני) בצורה שיוונית.
בהתחלה רבים בשירותי הביטחון התנגדו לצעד, ויש שראו בו אף מעשה הפקרות.
באופן מסורתי, אמריקאים ממוצא ערבי או איראני, עברו תהליכי סינון שונים, נכנסו לא אחת ממעבר אלנבי/ירדן, ויש הטוענים אף כי היו נתונים למעקב וכי תנועתם הוגבלה בחלק משטחי יהודה ושומרון.
עתה, משעה שהדרג המדיני הישראלי חצה את הרוביקון הזה (תוך המשך קיומם של מספר סימני שאלה בדבר המחיר הביטחוני), נותרה השאלה - מה הלאה?.
לאחר החתימה על מזכר ההסכמות בין הרצוג והשגריר האמריקאי מה מונע עתה מהאמריקאים לספק את האישור המיוחל?. ובכן, עד ה-30 בספטמבר כזכור, לא כל כך הרבה כפי שחשבנו.
מרבית הקוראים יופתעו לדעת שהאחראי על ה"פרויקט" מטעם ישראל, הוא יו"ר המלל צחי הנגבי.
הנגבי כבר החל בעבודה על הנושא ערב חג הפסח (לאחר שממשלת לפיד ובנט ניסתה גם היא אך נתקלה בקשיי רוב קואליציוני).
הצעד הראשון מבחינת ישראל היה העברת חוק, שקבע את הקמתו של מרכז לאומי לאיסוף ואבחון נתוני הטיסות והנוסעים הנכנסים והיוצאים מישראל.
זאת, בנוסף לעוד חוק, מעורר מחלוקת יש לציין, שמאשר את העברת נתוני טביעות האצבע של אזרחי ישראל לידי רשויות החוק בארה"ב (כן, שמעתם נכון).
החוקים הללו, חייבו קבלת מידע אישי מחברות תעופה לגבי נוסעים בטיסות הנכנסות, היוצאות או העוברות במדינת ישראל ומסמיכים שלוש רשויות - שב"כ, המוסד והמשטרה - להקים שלוחות של מאגר המידע שינהלו מידע זה אצלן...
מה לזה ולויזה אתם שואלים?
ובכן, לכל המידע הזה ארה"ב תקבל גישה מוחלטת - כמו גם חשוב להדגיש לטביעות האצבעות של ישראלים במקרה הצורך...
המבחן האחרון? הוא לא אחרת מהרצון של האמריקאים לראות שאזרחים ערביים כולל אלה ממוצא איראני ופלשתיני זוכים למעבר חלק, בטוח, ולא שונה משום אמריקאי אחר בכניסתם לישראל - לשם כך משלחת מיוחדת הובאה לישראל.
למעשה ישראל נכנסת לתקופת ביקורת שתימשך כשישה שבועות, כאשר לאחריה, במידה והכל יתנהל באופן חלק - בחודש ספטמבר כבר נהיה (לאחר חתימת מזכיר המדינה אנתוני בלינקן, והשר לביטחון המולדת, אלחנדרו מאיורקס) אחרי האירוע.
עם זאת יש מחיר. התכנית מחייבת שישראל לא תבצע שום בדיקות רקע לערבים-אמריקאים ואיראנים-אמריקאים הנכנסים לשטחה. עתה הממשל האמריקאי יבקש לראות כיצד עובד בפועל התיאום בשטח בסוגיית הכניסה של אזרחים אלה, ולכן האמריקאים שיגרו את המשלחת לוודא שכך המצב.
באופן פרדוקסלי הדבר מעניק כוח רב לאזרחים ממוצא איראני או פלשתיני להשפיע על עתיד הסוגיה הרגישה - באמצעות למשל מקרים של תלונות שווא לדוגמה שעלולים לגרום למבוכה בקרב הישראלים.
כחלק מרשימת הדרישות האמריקאיות פלסטינים אמריקאים המתגוררים בגדה המערבית יצטרכו להשתמש באפליקציה מיוחדת כדי לקבל היתר כניסה לישראל למשך 90 יום.
כאשר עד כה, פלסטינים אמריקאים רבים מהגדה המערבית נאלצו לנסוע תחילה לירדן - עתה הם יעברו דרך ישראל וישתמשו באפליקציה. גורמים ישראליים רשמיים אומרים כי על פי הערכות, 700 הפלסטינים האמריקנים המתגוררים בעזה יתמודדו עם מצב מורכב יותר בשל חששות ביטחוניים. שכן הם לא יוכלו להיכנס לישראל ישירות מעזה, אך יוכלו לעשות זאת דרך מעבר אלנבי שבין ישראל לירדן. בנוסף הם יוכלו לקחת שאטל מיוחד שמפעילה הרשות הפלסטינית בין עזה לירדן.
הצוות המיוחד של מחלקת המדינה והמשרד לביטחון המולדת הגיע לישראל השבוע כדי להתחיל לעקוב אחר תוכנית הפיילוט ולבחון כיצד ישראל מיישמת את מזכר ההבנות.
ועוד נקודה למחשבה - המשתתפים בתנועת החרם, משיכת ההשקעות והסנקציות (BDS) הקוראת להחרים, למשוך השקעות או להטיל סנקציות על ישראל - הרי שלא תוגבל כניסתם, כך מסר מקור אמריקאי בכיר לרויטרס - קרי "שונאי ישראל" בעלי אזרחות אמריקאית יורשו להיכנס חופשי.
לאחר שישראל תעמוד במטלות אלה, תהיה בחודש הבא ההחלטה בידיו של מזכיר המדינה אנתוני בלינקן (ידיד ישראל ממוצא יהודי), שכן הוא זה שעליו יהיה לחתום על אישור כי ישראל הינה מועמדת רשמית לתכנית הפטור מויזות.
אם יאשר זאת בלינקן, כחודש אחר כך, השר להגנת המולדת אלחנדרו מיורקאס יהיה צריך לחתום על ההכרזה הסופית כי ישראל נכללת ברשימה.
באופן זה, עד סוף ספטמבר צפויים הישראלים לדעת האם הם נכללים בתכנית ויוכלו להיכנס לארה"ב ללא אשרה, או שלא.
במידה וישראל תסורב, לא רק שעלולה להיווצר מבוכה דיפלומטית, אלא ש"שעון המועמדות" יתאפס, והתהליך עשוי לקחת עשרות שנים.