האסון והמחדל: תושבים גילו על שריפת הענק רק כאשר הלהבות הגיעו לביתם - מדוע לא פעלה במאווי מערכת ההתרעה?

אסון הטבע באי מאווי במדינת הוואי הפך השבוע רשמית לשריפה הקטלנית ביותר שפקדה את ארצות הברית במאה הנוכחית כאשר מניין ההרוגים כבר חצה את רף המספרים הדו ספרתיים וכעת מתורגם למאות וישנם גורמים ברשויות שמעריכים שיתכן שמדובר אף באלפי קורבנות.

בזמן שמאמצי החילוץ נמשכים, מנסים באי התיירות המפורסם בין היתר להבין מדוע מערכת ההתרעה שכללה למעלה מ-80 אזעקות לא פעלה.

בעקבות כשל תפקוד המערכת בזמן אמת, נמנע מהתושבים להערך לאסון שפקד אותם, ואלו ששרדו, נאלצו להימלט רק כאשר הלהבות הגיעו לפתח ביתם.

יש לציין כי בנוסף לאזעקות קיימת גם מערכת התרעה באמצעות הודעות לטלפונים הסלולריים, אולם כזכור, רשתות התקשורת קרסו לחלוטין ולכן לא הייתה קליטה לשיחות וגם לא להתרעה.

בתגובה למחדל, הודיעה התובעת הכללית בהוואי על פתיחת ועדת חקירה לבחינת נסיבות האירוע.

 

חורבות מה שהיה ביתם של עדן ובני משפחתה. צילום: ג'ייסון אדמיסון

בתוך כך, הערכת הרשויות שהשריפה שגבתה את חייהם של המוני קורבנות וכילתה לחלוטין את עיירת הנופש להיינה, הובילה לנזק שנאמד בשווי של כ-5.5 מיליארד דולר, שכן הלהבות הרסו או גרמו נזק ליותר מ-2,200 מבנים באתר התיירות שבמערב האי.

‏השריפות‏‏ החלו ביום שלישי שעבר, וכילו את העיירה ההיסטורית בזמן שלוו ברוחות חזקות מהוריקן דורה, שעבר מאות קילומטרים דרומית ליעד התיירותי הפופולרי.

‏מושל ‏‏הוואי‏‏, ג'וש גרין, העריך במסיבת עיתונאים כי ככל שיחלוף הזמן מניין ההרוגים צפוי להמשיך לעלות.

לצד הקורבנות והנפגעים הרבים, ישנם גם מאות מתושבי מוקד האסון שהצליחו להימלט מאימת האש. אחת מהם היא עדן אדמיסון, ישראלית שמתגוררת בעשור האחרון באי עם בן זוגה האמריקאי ג'ייסון ושתי בנותיהם בנות ה-7 וה-5.

בשיחה עם מערכת חדשות היברו ניוז, ניסתה לתאר את הזוועה שחוותה סביבה. עד לפני שבוע היא ניהלה בשנים האחרונות מאפיה שמכינה מאכלים ישראלים אשר נמכרים בשווקים התיירותים במקום. כעת הכל נחרב.

"אין כלום, אין מאפיה, אין בית ואין סירה" מספרת עדן בכאב ומתארת את אשר ראו עיניה: "הכל אבק. רואים מסביבו רק חול ואבק כאילו היה שם מדבר לפני וכלום לא היה. אפילו העמודים שמחזיקים את הבית אינם קיימים. כלום לא נשאר".

את רגעי התופת בהם חזתה היא כנראה לעולם לא תשכח ופרצה בבכי תוך כדי שהיא שחזרה אותם: " אנשים קפצו מהרכבים, נחנקו כי לא היה חמצן ונשרפו". 

למרבה המזל במקרה של עדן ובני משפחתה, הם הצליחו להימלט רגעים ספורים לפני שהלהבות פגשו גם אותם: "כשראינו עשן שחור קרוב לבית, נכנסנו לרכב ופשוט טסנו משם, בלי להספיק לנעול נעליים. את זה לא הספקנו להביא. נסענו לצפון לאזור הררי שנקרא קאנה. זה אמנם רק 25 דקות נסיעה אבל זה עולם אחר לעומת השואה שמתחוללת במרחק של פחות מחצי שעת נסיעה כשאנשים נשרפים למוות. זאת פשוט זוועה".

 

תיעוד נוסף של הריסות ביתם של עדן ובני משפחתה

לדבריה, גם הנסיעה עצמה לוותה ברגעי אימה בלתי נתפסים. "ראיתי מספיק" היא אומרת וממשיכה בתיאורה, "נסעתי ברכב ועמודי חשמל נופלים על הכביש לידי. תחשוב על עמודי חשמל בגובה של גורד שחקים,לא כמו תאורה, שפשוט נוחתים עליך תוך כדי נסיעה ואני רואה רכבים כלואים בתוכם, אז אני נאלצת לנהוג בזיגזגים בין כבלי החשמל ולא יודעת אם שווה לקחת את הסיכון אבל אם אשאר זה גם סיכון. בכל מקרה סיכון יהיה".

על המחשבות לגבי העתיד, שכרגע נראה די קודר, התקשתה עדן להשיב: "אני באמת לא יודעת, אם לפחות הייתה לי את המאפיה אז הייתי אומרת שיש לי את היכולת לעבוד ולפרנס. אני אופה ולא נותר לי כלום. בעלי דייג ואין לו יותר את הסירה. אנחנו נהיה חייבים להתקדם, לא נלך אחורה".

"אנחנו על הגבעות, מחפשים קליטה ואינטרנט כל הזמן. מתגוררים בחדר של חברים ולא ישנים ברחוב או באוטו תודה לאל. גם פה אין חשמל וקליטה".

 

חורבות בית משפחת אדמיסון

לשאלה האם הייתה התרעה כלשהי מפני האסון היא השיבה בשלילה: "זה הפתיע אותנו לגמרי כי הייתה שריפה ממש קטנה בבוקר מוקדם והשתלטו עליה לחלוטין ופתאום אנחנו רואים לפנינו ענן שחור מטורף. אף אחד לא הכין אותנו לזה. כשזה קרה הכל התנתק ואי אפשר היה להתעדכן או להתקשר למשטרה, פשוט מנותקים מהעולם. לכן אנשים מתו, מחוסר מודעות על מה שמתחולל סביבם. כשהם הבינו זה היה מאוחר מידי. רק עכשיו אנחנו בקושי סוף סוף מצליחים לתקשר עם אנשים".

באופן אירוני, בשלב הזה השיחה עם עדן נקטעה. כאמור, היא ובני משפחתה נותרה כרגע ללא כל ומבקשים סיוע על מנת להתמודד עם המשבר שפקד אותם. ניתן לעזור באמצעות אפליקציית ונמו Hamsakitchen@

החורבן שהותירה השריפה. צילום: AP

 

כאמור, זו השריפה הקטלנית ביותר במאה ה-21. קדמה לה שריפת "קאמפ" שהתרחשה בשנת 2018 בקליפורניה וגבתה את חייהם של 85 בני אדם.

שריפת היער קלוקט במינסוטה ובוויסקונסין שבה נהרגו 453 בני אדם ב-1918 נחשבת לזו עם מספר הקורבנות הגבוה בארה"ב ביותר בעידן המודרני.

כזכור, הלהבות החלו ביום שלישי שעבר ובזכות מזג האוויר הקיצי היבש לצד הוריקן דורה שאמנם לא פגע ישירות במדינת הוואי והיה רחוק מאות מיילים ממנה אך עדיין גרם לרוחות שחיזקו את עוצמת הדליקה ובעיקר את התפשטותה לכל עבר, ושיאה הגיע יממה לאחר מכן.

 

מטיילים מנסים לאתר טיסה פנויה בשדה התעופה קהולואי. צילום: רויטרס

החשש כעת הוא מפני מספר קורבנות גדול בהרבה יותר עקב העובדה שצוותי החילוץ עדיין לא הגיעו לכל מוקדי האסון מאחר שבחלקם האש עודנה משתוללת ובאחרים תנאי השטח אינם מאפשרים גישה בשלב זה.

עוד דיווחו הרשויות על עשרות פצועים שפונו לבתי החולים, בהם גם פצועים באורח קריטי וכן על אלפי מבנים שנחרבו. "אנחנו עדיין מתמקדים בהצלת חיים אדם, מטרתנו העיקרית הינה חיפוש אחר ניצולים", מסר אדם וויינטרוב, דובר שירותי כוחות ההצלה בהוואי.

הוא הוסיף כי "מה שעומד בפנינו הוא אסון טבע שיתכן שנצטרך בהמשך לשאול את עצמנו האם נערכנו אליו והתמודדנו עימו באופן הנכון, אך כאשר ישנם עדיין אנשים בטווח הסכנה וכאלו שאינם יודעים מה עלה בגורל יקיריהם או האם יש להם בכלל בית, אין זהו הזמן הנכון לכך".

 

האש ממשיכה לבעור באזורים רבים ברחבי האי הגדול במדינת הוואי

"זה פשוט נורא, אני טס לכאן כבר 52 שנה ומעולם לא ראיתי משהו קרוב לזה", אמר בכאב לחדשות KTLA, ריצ'רד אולסטן, טייס הליקופטר של חברת תיירות שפועלת במאווי. "היו לי דמעות בעיניים".

נכון לעכשיו, חלקים גדולים ברחבי האי עדיין מנותקים מחשמל וגם הרשת הסלולרית אינה פועלת, מה שמקשה על התקשורת בין בני משפחה מודאגים שמנסים לאתר אחד את השני, כולל כאלו שיקיריהם נסעו לחופשה במקום.

בתחילתה של הדליקה, שהו בשדה התעופה קהולואי כאלפיים מטיילים אשר טיסותיהם בוטלו או רק הגיעו לאי וכתוצאה מהאסון, נאלצו ללון במבנה אשר משמש להם מחסה מפני האש. 

יממה לאחר מכן הצליחו כמה מהם לעלות על טיסות שהחזירו אותם לעיר מגוריהם, בתוכם גם מטיילים תושבי לוס אנג'לס אשר נחתו בשדה התעופה LAX, "הכל שם הרוס, הכבישים, הבתים. אין חשמל או מזון, פשוט טירוף", אמר אחד מהם לכלי התקשורת.

 

תושבי לוס אנג'לס שנחתו בשדה התעופה LAX מטיסה ישירה ממאווי. צילום: רשת KTLA

לדברי הרשויות, מלבד הצלת חיי אדם, ההתמקדות היא בדאגה למזון ומים לקהילות שנפגעו באסון וכן הגדלת מצבת כוחות השיטור באי. 

עוד הוסיפו כי עד כה פיזרו מסוקים מעל 150 אלף גלונים של מים (568 אלף ליטר) במטרה להיאבק בלהבות.

מושל הוואי ג'וש גרין שהה בחופשה מחוץ להוואי עם פרוץ הלהבות ומיד שב לזירת האסון. ממלאת מקומו, סילביה לוק שכיהנה בפועל עד לחזרתו כבר הכריזה על מצב חירום והודיעה לתיירים להתרחק מהאזור.

 

גם נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, התייחס לאירוע בזמן ביקורו במדינת יוטה, והכריז ביום חמישי שעבר על אסון חמור במאווי, תוך שהוא מבטיח תגובה פדרלית שתסייע לכל מי שאיבד את יקירו או ביתו נהרס.

עוד הוסיף ביידן כי ידאג למענה לכל בקשת הרשויות בהוואי וכן שכוחות סיוע לאומיים צפויים להגיע לאי מוכה האסון. "תפילותינו עם האנשים בהוואי, אך לא נסתפק רק בתפילות אלא בכל משאב שנוכל לספק".