ניקיונות של פסח לא רק בפסח

טור מאת: רועי אברג'ל

כפי שהבנו בשבוע שעבר, אי אפשר להימלט מהסחות דעת בתקופת חיים זו. הן נמצאות בכל מקום, מגיעות בצורות שונות וקשה לנו לומר להן לא.
אז החלטנו שמתחילים את היום שעה קודם בכדי ליצור מרווח גדול יותר של התפתחות וצמיחה אישית לפני שיוצאים לטרפת שבחוץ... אבל קצב החיים המהיר, כמות המידע הבלתי נתפסת אליו אנו חשופים, החשש מהחמצה קבועה של אירועים ובעיקר עומס גדול בעבודה ואובדן גבולות בין בית-עבודה, גורם לנו לאבד את עצמנו ולהרגיש בחלק גדול מהיום חסרי אונים אל מול מציאות מלחיצה. אבל, זו גם חרב פיפיות.
כאמור, לא פעם הסחות דעת משרתות אותנו והן מתכון בטוח לבריחה מעצמנו, מחוסר רצון להתמודד עם דברים חשובים או עשייה שדורשת את תשומת ליבנו המלאה, ובמקום לבצע אותה- אנחנו מחבקים את הסחות הדעת ומאשימים אותן אחר כך.
כשאתם קמים בבוקר - עליכם להחליט מה עיקר ומה תפל. את התפל פשוט אל תעשו. ה'אני המאמין' של בן גוריון איפשר לו למקסם את העשייה שלו במהלך היום, פשוט כי היה לו ברור מה נדרש ממנו והוא היה מסוגל להתרכז במה שלפניו ללא הסחות דעת מיותרות. אם הוא הצליח, גם אנחנו יכולים.

אז מה הטריגר שלך?
לכל אחד מאיתנו סל מכובד של טריגרים שמפעילים אותו וגורמים לו לצאת מפוקוס.
מחיר של הסחת דעת יכול להיות עד עשרים דקות כדי לחזור למשימה שדרשה ריכוז וננטשה בשיאה לטובת צפצוף של הודעת וואטסאפ חסרת חשיבות מקבוצה מיותרת שעדיין נמצאת בנייד שלכם והתעוררה בדיוק עכשיו לחיים.
והסקרנות לא הרגה רק את החתול, אלא תשומת הלב שנדדה לשם כדי להבין שזה פשוט לא מעניין.
הפיתויים שלנו, כשמם כן הם - צבעוניים, עשירים, מעוררים בנו עניין ותובעים תשומת לב מקסימלית – גם אם 'רק' לכמה דקות, אבל, את הנזק שלהם הם עושים.
רגשות האשם שמגיעים בעקבותיהם גורמים לנו לחשב מסלול מחדש, אבל עד שנעשה צעדים אמיתיים לשינוי - הם שולטים בנו.
כמו בכלכלת משפחה - ההוצאות מורכבות מסכומים קטנים שמצטברים לסכומים מטורפים. אבל ברגע שמתחילים להסתכל בנפרד על כל הוצאה ולחשוב איך ניתן לצמצם אותה - במצטבר נחסך לא מעט כסף וניתן אולי לעשות בו דברים אחרים. ואם לא, אז לפחות תחושת המחנק קצת יורדת.

לא לחכות ל"עוד מעט"
גם בעניין שחרור או הקטנת הסחות הדעת,
מדובר בהחלטה אמיצה שזהו זה - הגיע הזמן לקחת את האחריות בידיים ופשוט לעשות.
כן, לעשות. ברמה ביצועית, לנקוט בצעדים ממשיים כדי שמשהו ישתנה ורצוי שעכשיו.
שחרור הסחות דעת מהעולם הפרטי שלנו דורש עבודה של שחרור מהתמכרות לכל דבר. ואם נאמר לעצמנו בכל פעם מחדש, כשיסתיים הפרק נקום או אני רק אקרא את ההודעה שקיבלתי עכשיו, זה פשוט לא מספיק.
לשם כך, אפשר להשתמש בטכנולוגיה שתעזור לנו, כמו אפליקציות שיודעות להשתיק את כל הסחות הדעת מרשתות חברתיות, למחוק מהמכשיר הנייד את כל האפליקציות שמושכות תשומת לב, להגדיר שעות עבודה בהן הנייד בכלל על שקט או בחדר אחר.
כל השקט שיווצר לנו ויפחית מאיתנו עומסים
יאפשר לנו גישה להפרעות הפנימיות שלנו שצריכות תשומת לב.
מדובר בתהליך משנה חיים ומפנה זמן לעשייה של מה שעושה לנו טוב בלב.
כדי שזה יקרה צריך פשוט להחליט ולפעול.
אז הנה תרגיל לבית: כדי לדעת באמת מה מפעיל אתכם כדאי לעקוב במשך כמה ימים אחר הפעולות שלכם מרגע ההתעוררות בבוקר ועד לשינה בלילה לצורך הכנת רשימה של לפחות עשרה טריגרים כאלה וכמה זמן הם גוזלים מכם, בכל פעם מחדש.
כנות תוביל אתכם לראות שיש הרבה יותר מעשרה וזה בסדר.
נקודת ההתחלה חייבת להיות התבוננות במה שקורה בפועל.
גם אם בסופו של יום הרשימה תתקצר כתוצאה מתהליך מודע של שחרור טריגרים מהחיים שלכם, זה כבר שווה את זה.
בהינתן שאתם כבר קמים מוקדם, השלב השני הינו לנקות את החמץ (הסחות הדעת) שגורם לכם להחמיץ את החיים ולבזבז את הפוטנציאל האינסופי הגלום בכם.
למה אתם מחכים? התחילו להכין את הרשימה שלכם כבר עכשיו!
בברכת עשייה וטרנספורמציה עד הפעם הבאה.
שבת שלום לכולם!