"עניין של מזל" סרטו ה-50 בקריירה של וודי אלן, הוא הסרט הראשון שלו שכולו מתבסס על שימוש בדמויות ובשפה שאינה אנגלית. שינוי לא טריוויאלי ליוצר בן ה-87 שמאחוריו 47 שנות בימוי. היכולת של אלן לשמור על קצב עבודה נמרץ בגילו המתקדם יוצאת דופן, אך המכה שספגה תדמיתו הציבורית בשש השנים האחרונות שיבשה את קצב העבודה של סרט בשנה, שעליו הוא שמר במשך 40 שנה.
מדובר על הטוב שבסרטיו של אלן מאז "יסמין הכחולה" (2013), אבל זה עדיין לא אומר שהוא נטול ליקויים תסריטאיים משמעותיים. הסרט מצדיק עניין של חובבי הבמאי גם בגלל היותו נוגע בתמות שבהן הוא עסק ב"פשעים ועבירות קלות" ו"נקודת מפגש". בשניהם מתרחש רצח, ואלן מציע רפלקסיה על המעשה בהקשר של מזל ומקריות, והמלכודת בעלת האופי האקזיסטנציאליסטי שבה נתונה דמות הרואה עצמה כאנוסה ליזום או לבצע את הרצח.
בסצנה הפותחת את הסרט יש מפגש אקראי ברחוב פריזאי (מגדל אייפל נמצא ברקע, שלא נתבלבל) שיכולה להיות התחלה של קומדיה רומנטית. אלן, שלא מעט מסרטיו הידועים כוללים אלמנטים של קומדיה רומנטית, משתמש בהם כאן באופן מתעתע. זהו מסגור עלילתי של תחילת הסרט, אך הסרט הולך ומתרחק ממנו עם התקדמות העלילה.
בצד השני של המפגש נמצא אלן (נילס שניידר), סופר שזכה להצלחה בספרו הראשון, אך מדשדש בניסיון לכתוב את ספרו השני. הוא היה נשוי וכעת גרוש, והוא עבר לפריז לכמה חודשים כדי לכתוב. הוא מזהה את פאני מהתקופה שבה שניהם למדו באותו תיכון, ומהר מאוד הוא גם מתוודה בפניה על הרגשות העזים שחש אז כלפיה. לאחר הפגישה המקרית ברחוב, הם קובעים להיפגש באחת מהפסקות הצהריים של פאני, והפגישה מובילה לעוד אחת, והקשר המתהדק הופך לרומן.
על פני השטח חיי הנישואים של פאני וז'אן תקינים. אבל היא לא יכולה שלא להרגיש כאישה המוצגת לראווה על ידי הבעל המבוגר והעשיר. יחסו הרכושני של ז'אן כלפיה יוצר אצלה מידה של ריחוק, וזו תלך ותעמיק ככול שהרומן שלה עם אלן יתפתח. היא ואלן חולקים את אותו גיל, ונוכחותו מעירה בה משיכה מחודשת לאורח החיים שהותירה מאחור. הרומן בין פאני ואלן לא יזכה לעומק שוודי אלן בשיאו ידע להעניק לדמויותיו. הוא מתקיים בתסריט כסדרה של מהלכי התפתחות שמניעים את העלילה.
הרומן המתפתח מתחת לאפו של הבעל הרכושני לא יוותר נסתר מעיניו. בשונה מ"פשעים ועברות קלות" ו"נקודת פריצה", הדמות היוזמת את המעשה הפלילי אינה הגיבור המובהק של הסרט. יש לכך משמעות מבחינת האופן שבו הקהל יגיב לטוויסטים העלילתיים שאותם לא ניתן לציין. מה שכן ניתן לומר שהוא שבתום הצפייה בסרט נדמה כי אלן משתמש ברעיון של מזל ומקרה, מושגים שעולים בהתייחסויות הדמויות לחייהן, כאליבי נוח לכמה מהמהלכים העלילתיים המכריעים. בחירה זו עשויה לבדר, אבל כשחושבים עליה היא גם חושפת חולשה מהותית בביסוס העלילה. "עניין של מזל" אינו נטול פגמים, ולא משתווה למיטב עבודותיו של אלן. ובכל זאת, לחובביו של הבמאי, בוודאי לאלו שהמשיכו לשמור אמונים גם לסרטיו מהעשור האחרון, הוא יהיה בידור קולנועי מספק.