שיעור ההתאבדויות בארצות הברית עלה בהתמדה בעשורים האחרונים, כאשר בשנת 2022 נרשמה עלייה של שלושה אחוזים בהשוואה לשנה שלפניה.
חוקרים מאשימים את העלייה הזו במגוון סיבות, החל מפגיעה קשה בבריאות הנפש, חשיפה גדולה מדי לרשתות החברתיות וגם נגישות קלה מדי לנשק חם.
אבל מחקר מאוניברסיטת קולורדו בולדר שפורסם לפני כחודש וחצי הציע סיבה אחרת למציאות הטרגית: הממשלה הפדרלית.
(צילום: Getty Images)
"הפיקוח הרגולטורי החלש של הממשל הפדרלי על תעשיית התרופות ורשתות הביטחון הסוציאליות, עיצבו והעלו באופן משמעותי את רמות ההתאבדות בארצות הברית", אמר דניאל סיימון מהמחלקה לסוציולוגיה במכון למדעי ההתנהגות.
סיימון והפרופ' לסוציולוגיה ריאן מאסטרט, ניתחו נתונים של יותר מ-16 מיליון מקרי מוות של מבוגרים בארצות הברית בין השנים 1990 ועד 2017. מתוכם, 600,000 איש מתו כתוצאה מהתאבדות.
לאחר מכן, החוקרים הפרידו את מקרי המוות לשתי קטגוריות – האחת היא מנת יתר מכוונת ובשנייה נכנסו כל שאר השיטות לפגיעה עצמית.
במהלך המחקר נמצאו שתי נקודות מפנה בולטות. הראשונה היא בשנת 1997, שנה לאחר שהאופיואיד אוקסיקודון, משכך הכאבים, יצא לשוק.
סיימון אמר כי "בסוף שנות ה-90, השיטה בה נשים החליטו לשים קץ לחייהן, הפכה להרבה יותר חזקה ונגישה... המחקר שלו הראה שלאישור, נגישות קלה ומרשם יתר של משככי כאבים מבוססי אופיואידים, יש השלכות מזיקות על שיעור ההתאבדות בארה"ב בקרב נשים – מציאות שמתעלמים ממנה בדיונים על מגפת האופיאודים".
נקודת המפנה השנייה הייתה בשנת 2007, עם תחילת המשבר הכלכלי – אז נראתה עלייה בכמות ההתאבדויות שלא קשורות למנות יתר, זאת בקרב נשים וגברים כאחד.
הפרופסור מאסטרט הסביר: "לעתים קרובות ניתן למתן את ההשלכות על הבריאות הנפשית במהלך שפל כלכלי, על ידי מהלכים שמספקים הקלה על הנטל הפיננסי. למרבה הצער, לא בוצעו מהלכים כאלה במהלך המיתון הגדול וזה הותיר אנשים פגיעים יותר לגורמי לחץ כלכליים".
וכך למעשה, מסקנת המחקר מצביע על הצעדים שלא בוצעו על ידי הממשלה הפדרלית – בין אם בלימת הנגישות לתרופות מסוכנות או סיוע כלכלי לאזרח הקטן – שהשפיעו ישירות על כמות ההתאבדויות.
