ההכרה הרשמית של המדינות תוכרז ב-28 במאי.
מדובר במכה נוספת למוניטין של ירושלים בבמה העולמית, ממש באותו השבוע שבו הוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג צו מעצר לראש הממשלה נתניהו ולשר הביטחון גלנט.
נורבגיה הובילה את ההכרזה, כאשר ראש ממשלתה ג'ונאס גאהר סטור אמר: "בעיצומה של מלחמה, עם עשרות אלפי הרוגים ופצועים, עלינו לשמור בחיים את האלטרנטיבה היחידה המציעה פתרון מדיני לישראלים ולפלסטינים", הוא הכריז שפירוש הדבר "שתי מדינות, שחיות זו לצד זו, בשלום ובביטחון".
זמן קצר לאחר מכן אמר ראש ממשלת אירלנד סיימון האריס כי המהלך "יעניק תקווה ועידוד לתושבי פלסטין באחת השעות החשוכות ביותר שלהם".
וראש ממשלת ספרד פדרו סאנצ'ס בנאום בפני הפרלמנט ביקש להדגיש כי "ההכרה הזו לא נגד אף אחד, היא לא נגד העם הישראלי".
הוא אפיין את האקט כ"מעשה בעד שלום, צדק ועקביות מוסרית".
תגובתה של ישראל הייתה חריפה ומהירה. שר החוץ כ"ץ אישר את החזרתם לאלתר של שגרירי ישראל באוסלו, דבלין ומדריד תוך כדי "נזיפה חמורה" של שליחיהם ונציגיהם בארץ.
"ההיסטוריה תזכור שספרד, נורבגיה ואירלנד החליטו להעניק מדליית זהב לרוצחים ואנסים של חמאס", אמר כ"ץ.
ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, בירך על ההכרה והפציר בכל שאר המדינות "להכיר בזכויות הלגיטימיות שלנו ולתמוך במאבק של עמנו לשחרור ועצמאות".
שר החוץ הנורבגי, אספן בארת אייד, עוד הוסיף לסוכנות הידיעות AP, "פעם חשבנו שההכרה תגיע בסופו של תהליך", אך "עכשיו הבנו שההכרה צריכה לבוא כדחף, כחיזוק של תהליך".