הטראומה הקולקטיבית והאישית שישראלים ויהודים מרחבי העולם חוו בשמחת תורה, ב 7 לאוקטובר הכניסה אותנו למצב מטלטל של חוסר ודאות, ותמשיך ללוות אותנו לשארית חיינו.
אני רוצה לכתוב על זווית מעניינת, מורכבת ולא פשוטה, בתוך התקופה הזו – מחדר הטיפולים הזוגי, ומתוך עבודה עם זוגות רבים בישראל וברחבי העולם, עם דגש על זוגות בהם אחד מבני/ות הזוג ישראלי / יהודי והשני לא- וכאן אכנה אותם זוגות מעורבים.
ההתרחשות והדינמיקה הזוגית עם זוגות מעורבים, הייתה והינה מטלטלת. ההתקפה הרצחנית והנוראית של ה7/10 זעזעה עד עמקי הנשמה את אותם בני/ות זוג ישראלים/יהודים מכיוון שזה נגע במהות הפנימית ביותר שלהם, ויצר תחושות שואתיות קשות ביותר ולפעמים בלתי ניתנות להכלה.
אצל בני/ות זוגם, הייתה אמפתיה גדולה, הבנה ולפעמים אפילו זעזוע מה7/10 הטרגי. אבל, ויש אבל... זה לא חדר אליהם באופן שזעזע את מעמקי נפשם / הנשמה הפנימית שלהם. האירוע לא חדר דרך מעטפת העור שלהם ואני כותב זו ללא ביקורת או שיפוט – אלא בתור עובדת חיים ( בדיוק כפי שאם נשמע עכשיו על צונמי במזרח הרחוק שהיו בו עשרות אלפי הרוגים ונפגעים – זה יציף אותנו ויכאב לנו, לכמה דקות, שעות או ימים, מכיוון שזה רחוק מאיתנו..).
לאחר מספר ימים או שבועות במערכות היחסים המעורבות, נוצר פער גדול יותר וקושי זוגי שהתגבר והחריף ,כאשר התחילו להגיע תמונות קשות מעזה כתוצאה מההגנה של ישראל על בטחונה.
נוצר מצב, שצד אחד ממשיך להיות מזועזע וחרד מאירוע המפתח, שמחזיק בתוכו את המצב המחריף בצפון ישראל ומכיוון איראן, וההתפתחויות האנטישמיות ברחבי ארה"ב והעולם, בשעה שהצד השני, מנסה להיות אמפתי אבל לא באמת מצליח להבין ולהפנים את הטלטלה שבן הזוג הישראלי / יהודי עובר וחווה.
הטראומה הזו, יצרה טראומות משנה מורכבות מאוד ומשברים במערכות היחסים המעורבות.
מתוך הניסיון שלי, ב25 שנים האחרונות בעבודה עם זוגות, פנים אל פנים ואונליין, ראיתי, חוויתי והבנתי שאחד הדברים המשמעותיים ביותר בזוגיות היא יכולת ההכלה והאמפתיה אחד לשני. אחרי ה7/10 נוצרה בעיה של חוסר יכולת להכיל אחד את השני, ונוצרו פערים מאוד גדולים בתחושות. מה שהביא להרבה מאוד בני/ות זוג ישראלים/יהודים להרגיש באופן טראומתי את הקושי והמצוקה שלהם אל מול חוסר היכולת של בן/ת הזוג להכיל את המצב הרגשי שלו/ה.
במקרים רבים העבודה המרכזית שלי בטיפול זוגי, הייתה לתת לכל אחד מבני/ות להבין ולהפנים באופן חוויתי (לא רק קוגניטיבי) את החוויה המטלטלת שבן/ת הזוג עבר/ה.
אחד העקרונות הטיפוליים – נקרא – "החלפת כסאות" ולדוגמה, נתתי לשני בני/ות הזוג להחליף כסאות ולשבת בכיסא של בן הזוג אחר, הנחיתי אותם לעצום עיניים ובתהליך של דמיון מודרך, נתתי להם להרגיש שהם בצד השני. לצד אחד להתחבר לתחושות הגופניות / סומטיות של בני הזוג שנולדו בישראל ושיש בהם חלק שקשור לעם היהודי, והנחיתי אותם להרגיש את הטראומה/שואה שבן/ת הזוג שלהם עברו וחלקם עדיין חווים. תוך כדי הסבר על כמה זה זעזע את המהות הפנימית שלהם.
בצד השני, עבדתי עם בני/ות הזוג הישראלים/יהודים, ונתתי להם לדמיין ולהרגיש את התחושות של בן הזוג שלא ישראלי/יהודי, שמנסה להכיל ולהיות אמפטי ולא פשוט לו – דווקא בצד השני - זה היה קשה יותר, בגלל במקום הטראומתי, וההצפה הרגשית המאוד חזקה שהתרחשה אצל הישראלים/יהודים, שהקשתה עליהם להתחבר לחוויה של הצד השני...
ברגע שאנחנו בהצפה רגשית, יכולת האמפתיה נפגעת. כך נוצר מצב שבו הרבה מערכות יחסים מעורבות נקלעו למשברים זוגיים חריפים ביותר, מכיוון שכל אחד מבני הזוג הרגיש שהצד השני לא מצליח להבין אותו ולהפנים אותו.
וכאן – עם האירוע בני הזוג הישראלים/ יהודים הרגישו לבד בתוך הזוגיות עם חוויה מתסכלת ועצובה שהביאה לא פעם להשלכה של כעסים/חרדות על בן/ת הזוג השני שלא מצליח להכיל ולהבין אותי.
העבודה הטיפולית, המתמשכת כאן עם אותם זוגות מעורבים, היא לתת להם לתקשר, תקשורת רגשית שמביאה לקרבה ואינטימיות, ולאפשר להם להרגיש ולהפנים את החוויה שבן/ת הזוג עברו.
המצב העכשווי מאוקטובר האיום, הביא למשברים זוגיים רבים בין זוגות מעורבים, והעצמה של דילמות קטנות שהפכו למשברים גדולים בזוגיות. העבודה עם משברים זוגיים בטיפול זוגי היא מורכבת ודורשת מהמטפל הזוגי, יכולות החזקה והכלה, וקשר אישי טוב ובטוח עם כל אחד מבני/ות הזוג ועם הזוגיות עצמה.
מאחל ימים טובים ובטוחים לכולנו.
גבריאל שירז Gabriel Shiraz
מטפל פרטני, זוגי וקבוצתי , מורה, מדריך ומנחה בפסיכותרפיה גופנית
חבר באיגוד הישראלי ואירופאי / עולמי לפסיכותרפיה גופנית EABP
