
ד"ר אמילי ד'אגוסטינו מאוניברסיטת דיוק מזהירה כי ילדים הסובלים מהשמנה נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בריאות חמורות כבר בגיל צעיר, כולל לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה וסוכרת מסוג 2.
ההשלכות הכלכליות והבריאותיות של המשבר מטלטלות: על פי דו"ח של הוועדה הכלכלית המשותפת, ההוצאות הרפואיות הצפויות בעשור הקרוב בגין השמנה יגיעו ל-9.1 טריליון דולר. השמנה מגבירה משמעותית את הסיכון למחלות רבות, כולל יתר לחץ דם, סוכרת מסוג 2, מחלות כבד וכליות, התקפי לב ושבץ, פוריות ירודה, סוגי סרטן שונים ובעיות בריאות נפש.
ד"ר שרה ארמסטרונג, פרופסור לרפואת ילדים באוניברסיטת דיוק, מדגישה כי התפיסה המסורתית של "קלוריות נכנסות מול קלוריות יוצאות" אינה מספקת להבנת התופעה. "השמנה נובעת משילוב של גורמים גנטיים, פיזיולוגיים וסביבתיים," היא מסבירה. "זו לא אשמתו של אף אדם שסובל מהמחלה."
החוקרים מצביעים על מספר גורמים מרכזיים למשבר, ביניהם זמינות גבוהה של מזון מעובד, קשיי נגישות לפירות וירקות טריים, עלייה בפעילות יושבנית ושימוש במסכים, חשיפה למיקרופלסטיק המשבש את המיקרוביום, וגורמים חברתיים-כלכליים כמו אי-ביטחון תזונתי, הכנסה נמוכה ורמת השכלה.
המחקר מצביע על פערים משמעותיים בין קבוצות אוכלוסייה, כאשר שיעורי ההשמנה גבוהים יותר בקרב שחורים, היספאנים, ילידים אמריקאים ובעלי הכנסה נמוכה.
המומחים קוראים לשורת שינויים מבניים ברמה הלאומית, הכוללים סבסוד מזון בריא, מיסוי משקאות ממותקים, רגולציה מוגברת על תכולה תזונתית, הגבלת שיווק של מזון לא בריא, והרחבת הכיסוי הביטוחי לטיפולים מוכחים.
ד"ר אמילי ד'אגוסטינו מאוניברסיטת דיוק מזהירה כי ילדים הסובלים מהשמנה נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בריאות חמורות כבר בגיל צעיר, כולל לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה וסוכרת מסוג 2.
תרופות חדשות כמו Wegovy ו-Zepbound מציעות תקווה, אך מחירן הגבוה והיעדר מידע על השפעותיהן ארוכות הטווח מגבילים את יכולתן לספק פתרון כולל למשבר. "זה לא יהיה כדור הפלא שיפתור את הבעיה," מסכמת ד"ר נג, ומדגישה את הצורך בגישה רב-מערכתית למאבק במשבר ההשמנה הלאומי.