"פסטיבל של שנאת יהודים": כנס גיוון בבתי ספר יוקרתיים הפך לבמת הסתה אנטישמית

כנס "שוויון וצדק" שנערך בהשתתפות בתי הספר הפרטיים היוקרתיים ביותר בארה"ב הפך ל"פסטיבל של שנאת יהודים" שגרם לתלמידים מפוחדים לעזוב בדמעות, כך על פי הורים ומשתתפים זועמים.

הכנס השנתי של האיגוד הלאומי לבתי ספר עצמאיים (NAIS), שנערך בקולורדו בתחילת דצמבר, משך כ-8,000 תלמידים ואנשי חינוך מ-1,300 בתי ספר יוקרתיים, כולל מוסדות עילית כמו דלטון, ברירלי וטריניטי ממנהטן.

 

תלמידים יהודים אמרו כי נאלצו לקום ולעזוב במהלך המצגת של רוהה בנג'מין

 

"הייתה תחושה מוחצת שאנחנו לא רצויים," סיפר תלמיד יהודי מבית הספר מילקן בלוס אנג'לס, שביקש להישאר בעילום שם מחשש לתגובות נגדו. "הרגשנו קטנים וחסרי משמעות."

במהלך הכנס, ד"ר סוזן בראקאת, רופאה ופעילה, טענה כי ישראל "נוסדה על עליונות אתנוצנטרית ומסגרת גזענית מערכתית". היא תיארה את הציונות כ"זן" שנוצר כשיהודים ברחו מלאומנות באירופה במאה ה-19, והאשימה את ישראל ב"טיהור אתני" ו"רצח עם".

"להציע שישראל מבצעת רצח עם, שהסכסוך הנוכחי הוא רצח העם המתועד ביותר בהיסטוריה המודרנית - מה שמריח כמו הכחשת שואה - היה כמו אגרוף בבטן," אמרה סירידה גרהאם טרק, מורה ורכזת גיוון והכלה מבית הספר מילקן.

ביום האחרון של הכנס, פרופסור רוהה בנג'מין מפרינסטון הופיעה עם צבעי פלסטין ועגילי אבטיח, סמל להזדהות עם פלסטין, והציגה מצגת על עזה "לפני רצח העם" ו"הדיכוי" הישראלי.

 

במהלך הכנס, ד"ר סוזן בראקאת, רופאה ופעילה, טענה כי ישראל "נוסדה על עליונות אתנוצנטרית ומסגרת גזענית מערכתית". היא תיארה את הציונות כ"זן" שנוצר כשיהודים ברחו מלאומנות באירופה במאה ה-19, והאשימה את ישראל ב"טיהור אתני" ו"רצח עם"

 

"זה מיד הטריד אותי, לשמוע אותה משתמשת במילים מאשימות כאלה ומציגה אותן כעובדה בפני קהל של אלפי אנשים," סיפר תלמיד אחר ממילקן. "כשהתחלתי ללכת החוצה, שמתי לב שאנשים מסתכלים על שרשרת מגן דוד שלי. כבר לא הרגשתי בטוח בכנס שנבנה במיוחד בשביל הכלה."

נשיאת NAIS, דברה וילסון, התנצלה לאחר מכן ואמרה כי דבריה של בראקאת על המלחמה היו "לא מתוכננים ולא צפויים". אולם מבקרים טענו שההתנצלות הייתה מעליבה בעצמה.

"אף אחד אפילו לא הצליח להביא את עצמו לומר את המילה 'אנטישמיות' בהכרה," אמרה שרה שולקינד, מנהלת בית הספר מילקן. "הכי מחריד הוא שאלפי המחנכים שהיו באותו חדר מלמדים בבתי הספר העיליתיים ביותר במדינה... הם עמדו ומחאו כפיים. זה חושף בפניי שני דברים: שנאת יהודים ארסית, חסרת התנצלות, ובורות עמוקה."

מנהיגים יהודים שלחו מכתב ל-NAIS בדרישה להתנצלות ולהבטחת נהלי בחירת דוברים שימנעו "רטוריקה רעילה". בתגובה, וילסון הודיעה כי כל המצגות העתידיות יידרשו להיות מוגשות מראש במלואן.

"העניין של משפחות יהודיות נדחה זמן רב," אמר עובד לשעבר בבית ספר החבר ב-NAIS. "אמהות יהודיות בפרט סווגו כ'משוגעות', כלומר מעורבות ומגוננות יתר על המידה. תלמידים יהודים לא נראו או טופלו כקבוצת מיעוט... הם נתפסו כלבנים, עשירים ובעלי פריבילגיות, ולא ראויים להגנה מפני התנהגות אנטישמית של תלמידים אחרים."