בין עלויות המחיה הגבוהות ושוק הדיור שאינו בר השגה, תושבי מחוז מיאמי-דייד נלחצים מכל הכיוונים. ולפי הנתונים העדכניים, עשרות אלפי אנשים פשוט נמאס להם.
על פי נתוני לשכת מפקד האוכלוסין האמריקאית, בין ה-1 ביולי 2023 ל-1 ביולי 2024, מיאמי-דייד חוותה את ההגירה הפנימית השלילית הגבוהה ביותר מבין כל מחוזות פלורידה - כלומר, ברמה הארצית, יותר אנשים עוזבים את מיאמי-דייד מאשר נכנסים אליה. הנתונים מגלים כי 67,418 אנשים עזבו את המחוז, אם לחלקים אחרים של מדינת השמש או למדינה אחרת לגמרי.
שני המחוזות הצפוניים יותר - ברווארד ופאלם ביץ' - שניהם חוו הפסדי הגירה פנימית נטו בשנה שעברה. יותר מ-26,000 תושבים בברווארד ו-7,500 בפאלם ביץ' עזבו את המחוזות שפעם כינו בית.
נראה שאנשים כבר לא עוברים לדרום פלורידה בהמוניהם כפי שהיו בזמן המגפה כתוצאה ממדיניות הקורונה המתירנית יותר של המדינה, מיסים נמוכים, ומה שנתפס כסביבה עסקית נוחה יותר.
על פי נתוני לשכת מפקד האוכלוסין האמריקאית, בין ה-1 ביולי 2023 ל-1 ביולי 2024, מיאמי-דייד חוותה את ההגירה הפנימית השלילית הגבוהה ביותר מבין כל מחוזות פלורידה - כלומר, ברמה הארצית, יותר אנשים עוזבים את מיאמי-דייד מאשר נכנסים אליה. הנתונים מגלים כי 67,418 אנשים עזבו את המחוז, אם לחלקים אחרים של מדינת השמש או למדינה אחרת לגמרי
עלויות הדיור המרקיעות שחקים, פקקי התנועה האינסופיים, ושיעורי האינפלציה העולים במיאמי, בפרט, לא הותירו לאנשים ברירה אלא לעזוב לחלקים אחרים של המדינה. תושבים לאחרונה פנו לפורום r/Miami ברדיט כדי להתלונן על כך שהשכר שלהם לא מדביק את עלויות הדיור העולות. עם זאת, הנתונים מראים כי, למעט 16, לרוב 67 מחוזות פלורידה הייתה הגירה פנימית נטו חיובית ב-2024. מחוז פאסקו, הממוקם בחוף המערבי של פלורידה, ראה את הזרימה הגבוהה ביותר של תושבים חדשים, עם יותר מ-20,000 אנשים שעברו לשם.
בעוד שאנשים עוזבים את מיאמי-דייד, המחוז עדיין חווה גידול באוכלוסייה הודות להגירה בינלאומית. כמעט 124,000 איש הגיעו למיאמי דרך הגירה בינלאומית ב-2024. המחוז הוסיף 56,417 אנשים בהגירה נטו - פנימית ובינלאומית יחד.
עם זאת, עלולות להיות השלכות לערי מיאמי-דייד כמו דוראל, שהיא בית לקהילה ונצואלית גדולה, כאשר הנשיא דונלד טראמפ והממשל שלו מחמירים את הפיקוח על ההגירה ומסיימים את מעמד ההגנה הזמנית (TPS) והגנות גירוש להאיטים, ונצואלים, קובנים וניקרגואים.
הנה עשרת המחוזות המובילים בפלורידה שבהם מספר האנשים העוזבים עולה על מספר האנשים העוברים אליהם:
מה שמעניין במיוחד הוא שהמגמה הזו מהווה שינוי משמעותי מתקופת הקורונה, כאשר מיאמי הפכה למוקד משיכה לאנשים שברחו ממדינות עם מגבלות קשות יותר. "אנשים חיים על קצה גבול היכולת שלהם," אומר ד"ר דניאל פלדמן, כלכלן באוניברסיטת מיאמי. "המשכורות פשוט לא מדביקות את המחירים, במיוחד בתחום הדיור."
רבים מן העוזבים הם דווקא משפחות צעירות ואנשי מקצוע בתחילת הקריירה שלהם. "אני אוהב את מיאמי, אבל לא יכול להרשות לעצמי לחיות כאן יותר," אומר מיגל סנצ'ז, מהנדס תוכנה בן 32 שעבר לאחרונה לטמפה. "משלמים לי את אותה משכורת, אבל אני משלם חצי על שכירות."
החדשות הללו מגיעות בזמן שמיאמי ממשיכה להשקיע בפרויקטים יוקרתיים ולמשוך עשירים מכל העולם. האי סטאר איילנד שבר שיא חדש עם מכירת אחוזה ב-120 מיליון דולר, בזמן שהשכר הממוצע במיאמי נותר נמוך ביחס לעלות המחיה.
בינתיים, ראשי ערים באזור דרום פלורידה מחפשים פתרונות. "אנו מודעים לאתגר ועובדים על הרחבת אפשרויות דיור בר השגה," אומרת דניאלה לוין קאבה, ראשת העיר מיאמי. "זוהי משימה מורכבת שדורשת שילוב של פתרונות ציבוריים ופרטיים."
מומחי נדל"ן מציינים שהמחירים עשויים להתייצב בקרוב. "אנחנו רואים האטה בקצב עליית המחירים," אומר חוסה מרטינז, מתווך נדל"ן בכיר במיאמי. "אבל זה לא מספיק. המחירים עדיין גבוהים מדי עבור רוב האנשים."
התופעה מעוררת דאגה גם בקרב המגזר העסקי. "קשה לגייס עובדים כשהם לא יכולים להרשות לעצמם לחיות באזור," אומרת לורה גומז, נשיאת לשכת המסחר של מיאמי-דייד. "חברות שוקלות לעבור למיקומים אחרים אם המצב לא ישתפר."
לאור המגמות הנוכחיות, אנליסטים צופים שהמשך ההגירה השלילית עלול להשפיע על הכלכלה המקומית ועל מבנה הקהילה. "מיאמי תמיד תהיה מקום מבוקש," אומר פלדמן, "אבל אם רק העשירים יכולים להרשות לעצמם לחיות כאן, נאבד את המגוון התרבותי והחברתי שהופך את המקום למיוחד."
למרות הנתונים המדאיגים, מיאמי ממשיכה להיות יעד תיירות מרכזי, וקבוצות ספורט כמו אינטר מיאמי, שהביאה את הכוכב העולמי ליאונל מסי, ממשיכות לחזק את מעמדה העולמי של העיר. אך השאלה הנותרת היא האם מיאמי יכולה לשמר את אופייה הייחודי כאשר תושביה מהמעמד הבינוני והעובד נאלצים לעזוב בחיפוש אחר חיים יותר בר השגה.