ילדי ארצות הברית ממשיכים לשלם את המחיר מהסגרים בקורונה

עם פרסום ספרו החדש של העיתונאי דיוויד צווייג, "זהירות יתר", נחשפת מחדש הדרמה האמיתית שהתרחשה מאחורי החלטות סגירת בתי הספר בארצות הברית בתקופת מגפת הקורונה. הספר, שיצא לאור השבוע, מציג תמונה מטרידה של החלטות שהשפיעו על חייהם של מיליוני תלמידים אמריקאים.

 

 

"קשה לעכל עד כמה היה מטורף שילדים בריאים לא הורשו לדרוך בבניין בית הספר במשך יותר משנה," אומר צווייג, שחקר את הנושא ביסודיות. בעוד מדינות רבות בעולם הצליחו לשמור על מערכות החינוך פעילות ללא בעיות משמעותיות, בארצות הברית נשארו כ-55 מיליון תלמידים בבתיהם, חלקם עד לשנת הלימודים 2022-2023.

משפחת קוצין מסן פרנסיסקו מייצגת את המציאות הקשה שחוו הורים רבים. דניאל, אב לשני ילדים צעירים, נאלץ לעקור את משפחתו לדנבר כדי שבנו יוכל ללמוד פנים אל פנים. "עלינו על מטוס עם הבגדים שעלינו והשכרנו דירה בדנבר," הוא משחזר. בתו רות, שדיברה שתי שפות טרם המגפה, חוותה נסיגה משמעותית בהתפתחות השפתית בשל המסכות והריחוק החברתי. "היא נפגעה באופן קבוע מהאופן שבו התייחסו אליה בתקופת הסגרים," מספר האב בכאב.

 

משפחת קוצין, עברה מסן פרנסיסקו לדנבר כדי לשמור על הילדים

 

הנתונים המצטברים מאז המגפה מדאיגים במיוחד: ירידה בהישגים לימודיים, התרחבות פערים חברתיים-כלכליים, ובעיות התנהגות. ג'ונתן הארט, מורה בתיכון בקנטקי הכפרית, מעיד: "אנחנו יכולים להבחין בבירור בין תלמידים שלמדו פנים אל פנים לבין אלה שלמדו מרחוק. ההבדלים בהתנהגות, בביצועים ובנוכחות הם דרמטיים."

אנג'ליקה, אם מאילינוי שהייתה בתהליך גירושין כשפרצה המגפה, מתארת כיצד הסגרים החמירו עשרת מונים את המצב עבור בתה: "החיים שלה התהפכו לחלוטין תוך חצי שנה - ההורים התגרשו, נשף הסיום בוטל, והלימודים עברו למתכונת מקוונת."

צווייג מצביע על מספר גורמים שהובילו להחלטות הקטסטרופליות: התנגדות איגודי המורים לפתיחה מחדש, תקשורת שהתיישרה עם נרטיב הסגרים, ותגובת-נגד אוטומטית לעמדותיו של הנשיא דאז, דונלד טראמפ, שתמך בפתיחת בתי הספר.

"יש הכרה כללית שמה שנעשה לילדים היה אכזרי ומיותר," מסכם צווייג, "אפילו בקרב אלה שתמכו בזה בזמנו."