גירוש על רקע "ירוק": בעלי בתים מפנים דיירים בתואנה של שיפוצים ידידותיים לסביבה

בתים ובניינים אחראים ליותר משליש מכל פליטות גזי החממה, מה שהופך אותם למוקד מרכזי במאמצי הפחתת פחמן. הן ברמה הפדרלית והן ברמה המקומית, מחוקקים דוחפים בעלי נכסים להחליף מערכות דלק מיושנות בטכנולוגיות ירוקות יותר כמו משאבות חום, כיריים אינדוקציה וגגות סולאריים.

ההיגיון האקלימי הוא נכון. אבל בפועל, שדרוגים אלה מזינים סוג חדש של משבר דיור.

דיירים נמצאים בסיכון לפינוי - לא בגלל שלא שילמו שכר דירה, אלא כדי שבעלי בתים יוכלו להתקין מכשירי חשמל חסכוניים באנרגיה ולגלגל את העלויות לשוכרים חדשים המשלמים יותר. בזמן שגל של "ג'נטריפיקציה ירוקה" מתרחש, גוברת התנגדות מצד ארגוני זכויות דיור, איגודי שוכרים, ואפילו קבוצות סביבתיות ברחבי ארה"ב.

"עבודות שיפוץ ירוקות הן מועילות - הן הופכות בתים לבריאים יותר, עמידים יותר בפני שינויי אקלים, וזולים יותר לתפעול," אומרת צ'לסי קירק, מנהלת מדיניות וסנגור בארגון פעולות אסטרטגיות לכלכלה צודקת (SAJE). "אבל כאשר לדיירים אין שליטה על הדיור שלהם והתקנות חלשות או לא נאכפות, זה יכול להפוך לנשק."

בלוס אנג'לס, קירק מצביעה על דוגמה מצמררת. בכנס בעלי בתים במרכז הכנסים של לוס אנג'לס, עורך דין המתמחה בפינויים הודה שהדרך המועדפת עליו לפנות דיירים הייתה באמצעות פינויים בשל "שיפוץ מהותי", בהתייחסו לפרקטיקה ש-SAJE נאבקה קשות לסיים בלוס אנג'לס, טוענת קירק.

 

בלוס אנג'לס, קירק מצביעה על דוגמה מצמררת. בכנס בעלי בתים במרכז הכנסים של לוס אנג'לס, עורך דין המתמחה בפינויים הודה שהדרך המועדפת עליו לפנות דיירים הייתה באמצעות פינויים בשל "שיפוץ מהותי", בהתייחסו לפרקטיקה ש-SAJE נאבקה קשות לסיים בלוס אנג'לס, טוענת קירק

 

פינויים אלה בשל "שיפוץ מהותי" הפכו לפרצה משפטית מועדפת עבור בעלי בתים המחפשים להיפטר מדיירים הנהנים מהגנות על יציבות שכר הדירה. מטרידות אף יותר הן טקטיקות בלתי חוקיות שקירק ואחרים מתארים כ"בנייה כהטרדה."

"בעלי בתים מזמן משתמשים בשיפוצים כפרצה משפטית כדי לדחוף החוצה דיירים ותיקים," אומרת קירק. "הם עושים זאת גם באופן בלתי חוקי דרך מה שאנו מכנים 'בנייה כהטרדה' - פטישי אוויר בכל שעות היום, אבק, ניתוק מים וחשמל - בעצם הפיכת החיים לבלתי נסבלים עד שהדיירים נאלצים לעזוב."

מי משלם את המחיר עבור כדור ארץ נקי יותר?

"דיירים זקוקים לשדרוגים ביחידות שלהם, אבל בעלי בתים לעתים קרובות משתמשים בתיקוני בריאות ובטיחות בסיסיים כתירוץ להעלאת שכר דירה," אמרה טארה רגוביר, מנהלת פדרציית איגוד השוכרים הלאומית, בראיון עם Context.

ובזמן שדיירים מתמודדים עם עלויות גוברות, רבים מהם נותרים מחוץ לתוכניות הנחה ותמריצים שנועדו לעזור עם שדרוגים ירוקים מכיוון שהם אינם הבעלים של הבניינים בהם הם גרים. זה לעתים קרובות משאיר את השוכרים סופגים את ההשלכות, דרך חשבונות חשמל עולים או פינוי ישיר.

מנהלי נכסים, בינתיים, דחו האשמות של ניצול הזדמנויות. חלקם טוענים שפינויים הקשורים לשיפוצים הם נדירים, ושעליית שכר הדירה היא יותר פונקציה של תחרות שוק אינטנסיבית מאשר העתקה מכוונת.

בעדות נגד הצעות חוק להגנת הדייר, קריסטל גרסיה, חברה באיגוד הדירות של קונטיקט ומנהלת נכסים, אמרה, "אף אחד לא רוצה להיפטר מדייר טוב... יותר מדי בעלי בתים חסרי מצפון נקטו פעולות שמכתימות את המוניטין של כל ספקי דירות ו - גרוע יותר - פוגעות בתחושת הבית שהדיירים שלהם ראויים לה."

3 משברים, התנגשות אחת

ראוי לעצור כאן כדי לציין את הסוגיות בגודל לוחות טקטוניים שמתנגשות בשוק השכירות של היום.

ראשית: הדחיפה הדחופה להפחתת פליטות מבניינים מזדקנים, שלא רק מזהמים יותר אלא גם עולים יותר להפעלה ולעתים קרובות מהווים סיכון בריאותי לדיירים.

שנית: מחסור הדיור של המדינה ב-4 מיליון יחידות, שממשיך לדחוף את מחירי השכירות והבתים גבוה יותר, גם כאשר שיעורי המשכנתאות נשארים גבוהים.

ושלישית: הגל של התארגנות שוכרים, שצבר תנופה מאז COVID-19, כאשר שוכרים מגיבים לרווחי שיא של בעלי בתים ופערי יכולת תשלום מתרחבים.

ככל שיותר ערים מגלגלות תקני ביצועים לבניינים ומנדטים להפיכתם לחשמליים, תומכי זכויות השוכרים אומרים שקובעי מדיניות חייבים לפעול במהירות כדי למנוע משדרוגים ירוקים להפוך לתירוץ להעתקת אוכלוסייה.

"שיפוץ בניינים לא צריך לבוא על חשבון בתי השוכרים," אומרת קירק. "ללא הגנות חזקות, אנחנו פשוט מחליפים משבר אחד באחר."

הדחיפה ליותר הגנות

"כאשר עבודת שיפוץ הופכת לאסטרטגיית פינוי, יש לנו בעיה רצינית," מוסיפה קירק. ובאופן גובר, מחוקקים ותומכי דיור מסכימים.

הסבר משותף ממכון האקלים והקהילה והמועדון סיירה חושף את המחיר: שוכרים מהווים יותר מ-144 מיליון אנשים בארה"ב, והם באופן לא פרופורציונלי בעלי הכנסה נמוכה ואנשי צבע. קבוצות אלה עצמן יותר סביר שיתמודדו עם פינוי, שיחיו ביחידות עם בעיות מגורים רציניות, ושיישאו בנטל האנרגיה הגבוה ביותר.

הגנות על שוכרים כהגנות אקלים

כדי לעצור את המעגל הזה, פעילים דוחפים להגנות על שוכרים שיטופלו לא רק כמדיניות דיור, אלא גם כמדיניות אקלים.

חוקי פינוי רק מסיבה מוצדקת, שכבר קיימים במדינות כמו ניו יורק וקליפורניה, הם נקודת התחלה. חוקים אלה מגבילים את יכולתו של בעל בית לפנות דיירים ללא סיבה לגיטימית - כמו אי תשלום שכר דירה או הפרות חוזה חמורות - ויכולים למנוע מבעלי בתים להשתמש ב"שיפוץ" כפרצה להעתקת דיירים אחרי שדרוגים.

רגולציות שכר דירה הן כלי מפתח נוסף. על ידי הגבלת כמה בעלי בתים יכולים להעלות את שכר הדירה מדי שנה, מדיניות זו מבטיחה ששיפוצים לא הופכים לדלת אחורית לדיור בלתי נגיש.

בערים כמו סיינט פול, מינסוטה, ופסדינה, קליפורניה, צווי ייצוב שכר דירה כבר עוזרים להאט העתקת אוכלוסייה בין עלויות עולות.

לבסוף, הגנה על זכותם של דיירים להתארגן צמחה כאסטרטגיית אקלים חזקה בפני עצמה. איגודי שוכרים דורשים לא רק דיור טוב יותר, אלא בתים ירוקים, בטוחים, והוגנים יותר.

כי כאשר שוכרים נשארים מחוץ לפתרונות אקלים, הפתרונות האלה לא רק נכשלים - הם מרחיבים את הפער בין מי שזוכה ליהנות ממעבר לאנרגיה נקייה ומי שנדחף החוצה על ידה.