בשבוע שעבר חל מפנה. בפסק דין תקדימי קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית, ברוב של שישה שופטים מול שלושה, כי המכסים שהוטלו מכוח חוק סמכויות הכלכלה במצבי חירום בין־לאומיים אינם חוקיים. בפסק הדין הודגש כי על פי החוקה האמריקנית הסמכות להטיל מיסים נתונה בידי הקונגרס בלבד, וכי הנשיא חרג מסמכותו באופן מהותי. הייתה זו הפעם הראשונה בכהונתו השנייה של טראמפ שבית המשפט העליון פסל נדבך מרכזי במדיניותו הכלכלית — מדיניות שהוצגה כאבן יסוד בתפיסת עולמו הכלכלית והפוליטית.

ביום שני, פחות משלושה ימים לאחר פרסום הפסיקה, הגישה פדקס תביעה לבית הדין לסחר בין־לאומי של ארצות הברית בדרישה להשבת מלוא סכומי המכסים ששילמה מאז כניסת הצווים לתוקף בשנה שעברה. הנתבעים הם רשות המכס והגבול של ארצות הברית, העומד בראשה רודני סקוט, והממשלה הפדרלית. סכום התביעה לא צוין במפורש, אך עצם הדרישה ל“החזר מלא” מעידה כי מדובר בסכומים משמעותיים במיוחד.
עם זאת, בפסק הדין נותר חלל משמעותי: השופטים לא קבעו מה ייעשה בכספים שכבר נגבו מן החברות, ולא הגדירו מנגנון ברור להשבתם. אי־הוודאות המשפטית הזו הותירה את השוק במצב של המתנה דרוכה — בין התחושה שהמדיניות קרסה משפטית לבין השאלה המעשית מי ישיב את הכסף, ובאילו תנאים. פדקס, אחת מחברות השילוח הגדולות בעולם, בחרה שלא להמתין.
ביום שני, פחות משלושה ימים לאחר פרסום הפסיקה, הגישה פדקס תביעה לבית הדין לסחר בין־לאומי של ארצות הברית בדרישה להשבת מלוא סכומי המכסים ששילמה מאז כניסת הצווים לתוקף בשנה שעברה. הנתבעים הם רשות המכס והגבול של ארצות הברית, העומד בראשה רודני סקוט, והממשלה הפדרלית. סכום התביעה לא צוין במפורש, אך עצם הדרישה ל“החזר מלא” מעידה כי מדובר בסכומים משמעותיים במיוחד.
בהודעה רשמית מסרה החברה כי נקטה בצעד המשפטי “כדי להגן על זכויותיה כיבואנית רשומה ולממש את זכותה לדרוש החזרי מכסים מרשות המכס והגבול”. המהלך מציב את פדקס בחזית המאבק המשפטי ומסמן עבורה תפקיד של חלוצה: החברה הגדולה הראשונה שמתרגמת את פסיקת העליון לפעולה משפטית ממשית. מומחים לדיני סחר בין־לאומיים מעריכים כי שורה של תאגידים מתחומי הייצור, הקמעונאות, הטכנולוגיה והאנרגיה עוקבים מקרוב אחר ההתפתחות, ונערכים להגיש תביעות דומות כבר בעתיד הקרוב.
היקף הכספים העומדים על הפרק עצום. על פי הערכות כלכליות, מאז החלת המכסים נגבו מהיבואנים סכומים מצטברים של כ־175 מיליארד דולר. אם בתי המשפט יקבעו כי על הממשל להשיב את הכספים לחברות, מדובר במכה תקציבית חריגה לאוצר הפדרלי — כזו שעלולה להשפיע על מדיניות התקציב, על הגירעון ואף על סדרי עדיפויות ממשלתיים רחבים יותר.
הנשיא טראמפ, מצדו, מיהר לדחות את משמעות הפסיקה. שעות לאחר פרסומה הצהיר כי ההחלטה “לא תעצור אותו”, והבהיר כי בכוונתו להמשיך במדיניות המכסים תוך הישענות על חקיקה אחרת. זמן קצר לאחר מכן הכריז על מכסים חדשים בשיעור אחיד של עשרה אחוזים על יבוא גלובלי, שהועלו בתוך פחות מיממה לחמישה־עשר אחוזים. שליח הסחר הראשי של ארצות הברית, ג’יימסון גריר, ניסח זאת בפשטות: המדיניות, לדבריו, נותרה בעינה; רק הכלים המשפטיים שבאמצעותם היא מיושמת עשויים להשתנות.
הצהרות אלו ממחישות את העימות המעמיק בין הרשות המבצעת לרשות השופטת — עימות שאינו רק טכני או משפטי, אלא נוגע לשאלות יסוד של סמכות, הפרדת רשויות והיקף כוחו של הנשיא. האם רשאי נשיא לעקוף פסיקה של בית המשפט העליון באמצעות שינוי בסיס חוקי פורמלי, תוך שמירה על אותה תוצאה מהותית? האם הקונגרס יתערב ויגדיר מחדש את גבולות הסמכות? ומה ייעשה בכספים שנגבו מכוח מדיניות שנפסלה בדיעבד כבלתי חוקית?
בתוך המאבק המוסדי הזה, הציבור האמריקני הוא זה שנשא בנטל הכלכלי המיידי. לפי נתוני “קרן המס”, מכון מחקר כלכלי המזוהה עם גישה שמרנית, המכסים הוסיפו בשנת 2025 עלות ממוצעת של כ־1,000 דולר לשנה לכל משק בית בארצות הברית. העלייה הורגשה במחירי מוצרי יסוד, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, ביגוד וכלי רכב. מחקרים היסטוריים מצביעים על כך שמכסים מתגלגלים ברובם אל הצרכן הסופי, פוגעים בכוח הקנייה ומכבידים על הפעילות הכלכלית והתעסוקה.
על רקע זה, קבוצה של סנאטורים מן המפלגה הדמוקרטית קוראת לממשל לוודא כי אם ייפסקו החזרים לחברות הגדולות, הכסף יועבר הלאה — לעסקים קטנים ולציבור הרחב שנפגע מעליית המחירים. חלקם אף הציעו לקדם צעדי פיקוח וביקורת ציבורית כלפי תאגידים שייהנו מהחזרי עתק מבלי להקל בפועל על הצרכנים.
בין צווי החירום הנשיאותיים, פסיקות תקדימיות של בית המשפט העליון ומיליארדי דולרים התלויים כעת בהכרעות משפטיות עתידיות, המאבק סביב מדיניות המכסים רחוק מלהסתיים. פדקס ירתה את יריית הפתיחה של מערכה משפטית שעשויה להתגלגל לשורה ארוכה של תביעות ולהציב את הכלכלה האמריקנית בפני טלטלה נוספת. כעת נותר לראות האם מהלך אחד של תאגיד גדול יהפוך לגל תביעות שיטלטל את הממשל כולו — או שיימצא מנגנון שיבלום את המאבק לפני שיגיע לשיאו.





















