אמריקה בכוננות: ניו יורק ולוס אנג'לס מגבירות אבטחה בבתי כנסת ומוסדות יהודיים — בעוד הרחובות מתמלאים במפגינים נגד המלחמה

בשבת בבוקר, במקביל לדיווחים על תקיפות באיראן, נכנסו ניו יורק ולוס אנג'לס למתכונת כוננות מוגברת. לא בשל התרעה ממוקדת, אלא בשל ההבנה כי עימות אזורי רחב עלול להשליך גם על הזירה האמריקנית. משטרות הערים הבהירו כי אין מידע מודיעיני על איום מיידי — אך החליטו להגביר נוכחות באתרים רגישים.

בניו יורק, שבה מתגוררת הקהילה היהודית הגדולה בעולם מחוץ לישראל, פרסה משטרת העיר ניו יורק כוחות נוספים סמוך לבתי כנסת, מוסדות קהילה יהודיים ואתרים דיפלומטיים. תיעוד ברשתות החברתיות הראה נוכחות משטרתית מוגברת באזור הנציגות האיראנית בשדרת ת'רד אווניו במידטאון מנהטן, וכן סיורים מתוגברים סביב מוסדות דת נוספים.

 

בניו יורק, שבה מתגוררת הקהילה היהודית הגדולה בעולם מחוץ לישראל, פרסה משטרת העיר ניו יורק כוחות נוספים סמוך לבתי כנסת, מוסדות קהילה יהודיים ואתרים דיפלומטיים. תיעוד ברשתות החברתיות הראה נוכחות משטרתית מוגברת באזור הנציגות האיראנית בשדרת ת'רד אווניו במידטאון מנהטן, וכן סיורים מתוגברים סביב מוסדות דת נוספים.

 

בהודעת המשטרה נמסר כי היא "עוקבת מקרוב אחר ההתפתחויות במזרח התיכון ופועלת בתיאום עם שותפים פדרליים ובינלאומיים". עוד צוין כי מדובר בצעד מניעתי שנועד "להבטיח ביטחון ציבורי ולחזק תחושת ביטחון בקהילות".

רשות הנמלים של ניו יורק וניו ג'רזי הודיעה אף היא על תגבור נוכחות ביטחונית בנמלי התעופה ג'ון פיצג'רלד קנדי, לה גוארדיה וניוארק, וכן בתחנות רכבת ואוטובוס מרכזיות. בעיר שזוכרת היטב את פיגועי 11 בספטמבר, רגישות ביטחונית אינה עניין תיאורטי.

גם בלוס אנג'לס נרשמה היערכות דומה. בעיר מתגוררת הקהילה האיראנית הגדולה בצפון אמריקה, המכונה לעיתים "טהראנג'לס". ראש העיר קארן באס הודיעה כי משטרת לוס אנג'לס הגבירה סיורים סביב בתי תפילה ומרכזים קהילתיים. "אין איומים ידועים ומהימנים בשלב זה," אמרה, "אך אנו נוקטים צעדים זהירים כדי להבטיח את ביטחון התושבים."

במקביל, מאות מפגינים התכנסו מחוץ לבניין עיריית לוס אנג'לס במחאה על ההסלמה. ארגון המחאה "אקט נו טו וור אנד אנד רייסיזם", קואליציית שמאל אמריקנית, קרא להפסקת הפעולה הצבאית והאשים את הממשל בגרירת ארצות הברית לעימות נוסף במזרח התיכון. שלטים נגד המלחמה הונפו, והקריאות התמקדו בדרישה לשוב לדיפלומטיה.

בוושינגטון התחדד הפער הפוליטי. מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט, ג'ון ת'ון, הביע תמיכה בהחלטת הנשיא וטען כי "המשטר האיראני דחה הזדמנויות דיפלומטיות שהוצעו לו". מנגד, דמוקרטים בכירים, בהם מנהיג המיעוט צ'אק שומר והסנאטור טים קיין, דרשו דיון דחוף בקונגרס והדגישו כי סמכות הכרזת מלחמה נתונה למחוקקים.

הצעת חוק דו־מפלגתית, שמבקשת להגביל פעולות צבאיות ללא אישור הקונגרס, הונחה שוב על שולחן הסנאט — אך סיכוייה בשלב זה אינם ברורים. המחלוקת אינה רק על עצם התקיפה, אלא גם על שאלת ה"יום שאחרי": האם מדובר במהלך נקודתי או בתחילתו של עימות מתמשך.

בינתיים, בשתי הערים הגדולות של אמריקה, המציאות יומיומית אך מתוחה. סיורים משטרתיים מתוגברים, מוסדות דת מאובטחים יותר מהרגיל, והפגנות שמוסיפות להתרחב. ההצהרות הרשמיות מדברות על זהירות ואחריות — אך התחושה ברחוב משקפת בעיקר אי־ודאות.