מאסק הורשע: המושבעים קבעו כי איש העולם העשיר ביותר רימה משקיעים בעסקת טוויטר

בית המשפט הפדרלי בסן פרנסיסקו הפך ביום שישי לזירה של אחד המשפטים האזרחיים המסקרנים ביותר בתולדות הכלכלה האמריקאית: חבר מושבעים קבע פה אחד כי אילון מאסק, האיש העשיר בעולם, אחראי לתרמית כלפי בעלי מניות טוויטר בעקבות רכישת הרשת החברתית תמורת 44 מיליארד דולר בשנת 2022. מדובר בפסיקה שעשויה להדהד הרחק מעבר לעולם הפיננסי — ולשרטט מחדש את הגבולות שבין חופש ביטוי, כוח ציבורי ואחריות משפטית.

ההליך החל בתחילת מרץ, לאחר שבעלי מניות לשעבר של טוויטר הגישו תביעה ייצוגית. לטענתם, מאסק עשה שימוש בפלטפורמה שאותה עמד לרכוש — כדי להשפיע עליה. לפי כתב התביעה, לאחר שחתם על העסקה באפריל 2022, פרסם מאסק שורה של הצהרות פומביות שהטילו ספק בהיקף החשבונות המזויפים והאוטומטיים ברשת. פרסומים אלה, כך נטען, הובילו לירידה חדה במחיר המניה ופגעו במשקיעים שמכרו את אחזקותיהם בין מאי לאוקטובר אותה שנה.

עיקר המחלוקת התמקד בשלושה פרסומים של מאסק ברשת. חבר המושבעים מצא אותו אחראי לשניים מהם: האחד — הצהרה שלפיה העסקה "מוקפאת זמנית" עד לאימות שיעור החשבונות המזויפים, שהוערך בפחות מ-5% מהמשתמשים; השני — טענה כי שיעורם בפועל עשוי לעלות על 20%, וכי העסקה לא תושלם ללא הוכחות מצד הנהלת החברה.

 

חבר מושבעים קבע פה אחד כי אילון מאסק, האיש העשיר בעולם, אחראי לתרמית כלפי בעלי מניות טוויטר בעקבות רכישת הרשת החברתית תמורת 44 מיליארד דולר בשנת 2022. מדובר בפסיקה שעשויה להדהד הרחק מעבר לעולם הפיננסי — ולשרטט מחדש את הגבולות שבין חופש ביטוי, כוח ציבורי ואחריות משפטית.

 

עורך הדין פרנסיס בוטיני, שייצג את בעלי המניות, הדגיש לאחר פסק הדין כי "מעמדו של מאסק אינו מעניק לו חסינות. מי שמסוגל להזיז שווקים באמצעות פרסומים — נושא באחריות לנזק שהוא גורם". הדברים ממחישים את ליבת הסוגיה: האם התבטאות ברשת חברתית, כאשר היא מגיעה מדמות בעלת השפעה עצומה, הופכת בפועל לכלי פיננסי המחייב אחריות משפטית.

מנגד, צוות ההגנה של מאסק ממשרד עורכי הדין "קווין עמנואל" דחה את ההכרעה וטען כי מדובר בהחלטה שגויה שתותקף בערעור. לדבריהם, חששותיו של מאסק בנוגע להיקף החשבונות המזויפים היו מבוססים, והבעת עמדה פומבית — גם בפני קהל עצום — אינה שקולה לכוונת מרמה.

המשמעות הכלכלית של ההכרעה עשויה להיות דרמטית: המשקיעים שנפגעו צפויים לדרוש פיצוי, שהוערך בכ-2.5 מיליארד דולר. עבור מאסק, שהונו נאמד ביותר מ-300 מיליארד דולר, מדובר בסכום משמעותי אך לא מכריע — אולם הנזק התדמיתי עלול להיות עמוק בהרבה.

אין זו הפעם הראשונה שמאסק ניצב מול מערכת המשפט. בשנת 2023 זוכה בתביעה שהגישו בעלי מניות של טסלה, לאחר שטען כי "המימון מובטח" למחיקת החברה מהמסחר — טענה שהתבררה כשגויה אך לא הוגדרה כהטעיה משפטית. הוא ניהל גם מאבק משפטי בדלאוור סביב חבילת השכר שלו בטסלה, וכן התמודד מול רשות ניירות ערך האמריקאית בנוגע לעיתוי הדיווח על רכישת מניות טוויטר.

למרות המאבקים, מאסק השלים את רכישת טוויטר באוקטובר 2022, שינה את שמה ל-X, והפך אותה לכלי השפעה מרכזי בזירה הציבורית והפוליטית. בהמשך אף שילב אותה בפעילות חברת הבינה המלאכותית שבשליטתו, במסגרת מהלך שהעמיק את השפעתו על עיצוב השיח הדיגיטלי.

אלא שכעת, נדמה כי בית המשפט מציב גבול ברור: גם בעידן שבו ציוץ יכול להזיז שווקים, חופש הביטוי אינו חסין מאחריות. כאשר מילה הופכת לכוח כלכלי — היא גם הופכת לאחריות משפטית. פסק הדין הזה עשוי לשמש אבן דרך, ולחייב מנהלים, פוליטיקאים ומשפיענים לחשוב היטב לפני שהם לוחצים על כפתור הפרסום.