הברית הסודית: רוסיה סיפקה לאיראן תמונות לוויין וסיוע סייבר - כך הפכו נכסים אמריקאיים במזרח התיכון למטרות
הערכת מודיעין אוקראינית שנסקרה בסוכנות הידיעות רויטרס מצביעה על דפוס חריג: לווייני ריגול רוסיים סרקו בסיסים אמריקאיים ואתרים אסטרטגיים במזרח התיכון ימים ספורים לפני מתקפות איראניות. במקביל, נטען לשיתוף פעולה סייברי בין קבוצות פריצה משתי המדינות — אך הממצאים טרם אומתו באופן עצמאי
האזינו לכתבה זו
הברית הסודית: רוסיה סיפקה לאיראן תמונות לוויין וסיוע סייבר - כך הפכו נכסים אמריקאיים במזרח התיכון למטרות
04.09.2026 21:00
סוכנויות הידיעות
שלושה ימים לפני פגיעה בבסיס האוויר הסעודי "פרינס סולטן" במרץ 2026, תועד מעבר מדויק של לוויין רוסי מעל האתר. יום לאחר המתקפה, כך לפי הדיווחים, בוצעה סריקה נוספת — הפעם לצורך תיעוד הנזק.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
המקרה הזה אינו עומד לבדו. לפי הערכת מודיעין אוקראינית שנסקרה על ידי סוכנות הידיעות רויטרס, לווייני ריגול רוסיים ביצעו לפחות 24 סריקות מעל אתרי מפתח במזרח התיכון בפרק זמן קצר — בין 21 ל־31 במרץ 2026. על פי ההערכה, חלק מהמידע שנאסף הועבר לאיראן ושימש לתכנון מתקפות נגד יעדים אמריקאיים ואזוריים.
אם הדפוס אכן משקף מציאות מבצעית, מדובר בהעמקה משמעותית של שיתוף הפעולה בין מוסקבה לטהראן — מעבר לתמיכה עקיפה, לכדי מעורבות מודיעינית פעילה.
מטוס התרעה ובקרה אמריקאי מדגם בואינג E-3 סנטרי שניזוק לאחר תקיפה איראנית על בסיס חיל האוויר, בעיצומו של הסכסוך בין ארה"ב לישראל עם איראן, בבסיס חיל האוויר פרינס סולטן בערב הסעודית,
לפי אותו מקור, נסרקו 46 אתרים ב־11 מדינות, ובהם בסיסים צבאיים, שדות תעופה ותשתיות אנרגיה. בין המדינות: ערב הסעודית, טורקיה, ירדן, כווית, איחוד האמירויות, ישראל, קטר, עיראק ובחריין. בנוסף, צוין גם מתקן אמריקאי באי דייגו גרסיה שבאוקיינוס ההודי.
הטענה המרכזית היא לדפוס חוזר: אתרים שנסרקו מן החלל הותקפו בתוך ימים ספורים. עם זאת, חשוב להדגיש כי ההערכה לא אומתה באופן עצמאי.
גורמים ביטחוניים ודיפלומטיים מערביים, לפי רויטרס, ציינו כי גם ממצאי מודיעין נוספים מצביעים על פעילות לוויינית רוסית אינטנסיבית באזור ועל אפשרות של העברת מידע לאיראן. הנושא אף הועלה בדיונים בינלאומיים, אך לא זכה להתייחסות פומבית מפורטת מצד גורמים רשמיים.
במקביל, ההערכה האוקראינית מצביעה על שיתוף פעולה גם בזירת הסייבר. קבוצות פריצה איראניות הגבירו את פעילותן מאז תחילת 2026, תוך התמקדות בתשתיות ובחברות תקשורת במפרץ הפרסי. לפי הדיווח, פעילות זו בוצעה בתיאום עם קבוצות המזוהות עם רוסיה, כאשר חלק מהתקשורת ביניהן התנהלה בערוצי טלגרם.
עוד נטען כי קבוצות איראניות אימצו שיטות פעולה שמקורן בגופי מודיעין רוסיים — דבר שעשוי להעיד על העברת ידע שיטתית ולא על חפיפה מקרית בין גורמים עצמאיים.
הבסיס הרשמי לשיתוף הפעולה בין המדינות הונח, לפי הפרסומים, בינואר 2025, עם חתימת הסכם שותפות אסטרטגית בין נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לנשיא איראן מסעוד פזשכיאן. ההסכם כלל סעיף המאפשר חילופי מידע בין מערכות הביטחון והמודיעין של שתי המדינות.
מאז תחילת המלחמה באוקראינה, הקשרים בין רוסיה לאיראן הלכו והתהדקו. איראן סיפקה לרוסיה כלי טיס בלתי מאוישים מדגם "שאהד", בעוד שרוסיה העניקה, לפי פרסומים שונים, תמיכה טכנולוגית וביטחונית.
מנגד, בבית הלבן דחו את הטענות. דוברת הממשל מסרה כי כל סיוע חיצוני לאיראן אינו משפיע על יכולותיה המבצעיות של ארצות הברית. משרד החוץ האיראני לא הגיב, ומוסקבה נמנעה מהתייחסות פומבית.
השתיקה הרשמית משאירה את התמונה פתוחה לפרשנות. אך אם הדפוס המתואר אכן נכון, הוא מצביע על מציאות מורכבת יותר מזו שנראית על פני השטח — מציאות שבה עימות אזורי מקבל ממד גלובלי, ומידע שנאסף בחלל עשוי להשפיע ישירות על מה שמתרחש על הקרקע.
