חשבון פתוח עם אירופה: טראמפ בדרך להעניש מדינות נאט"ו שלא תמכו במלחמה מול איראן

דונלד טראמפ מתכנן את הנקמה שלו בבנות הברית בנאט"ו שלא תמכו במלחמה באיראן, ושוקל מהלך דרמטי של הוצאת כוחות אמריקאים מאותן מדינות החברות בברית. הנשיא הביע את זעמו לאחר פגישה עם מזכ"ל נאט"ו, מארק רוטה, כשהוא מאשים את הארגון בהפקרת ארצות הברית ברגע האמת. גורמים בממשל אישרו כי טראמפ בוחן תוכנית להעברת הכוחות למדינות שהפגינו תמיכה גלויה במבצע הצבאי, בזמן שהפסקת האש השברירית עם טהרן כבר עומדת למבחן והצדדים מחליפים איומים על חידוש האש.

המשבר הנוכחי החריף בעקבות פגישה שנערכה ביום רביעי בין טראמפ למזכ"ל נאט"ו בבית הלבן, בשיאו של קרע הולך ומתרחב בין וושינגטון לברית. זמן קצר לאחר מכן, העלה הנשיא פוסט חריף ברשת החברתית שבו כתב באותיות גדולות: "נאט"ו לא הייתה שם כשנזקקנו להם, והם לא יהיו שם אם נזדקק להם שוב". טראמפ אף הזכיר בפוסט את גרינלנד, טריטוריה תחת שליטת דנמרק שהוא הביע עניין בסיפוחה בעבר, וכינה אותה "חתיכת קרח גדולה המנוהלת בצורה גרועה". הרקע לכעס קשור גם למחאת מנהיגי נאט"ו נגד המהלך בגרינלנד ונוכחות צבאית אירופית שהוצבה שם כדי להפגין אחדות מול כוונותיו.

הנשיא טראמפ לא מתכוון לוותר למדינות נאט"ו שנכשלו לעמוד בברית 

במרכז התוכנית של טראמפ עומד המהלך של העברת כוחות צבאיים ממדינות שלא סייעו במערכה נגד איראן. לפי דיווחים ב'וול סטריט ג'ורנל', פקידים בכירים בממשל תומכים ביוזמה הזו כעונש על חוסר שיתוף הפעולה. בעוד שמדינות כמו קנדה, צ'כיה, אלבניה ומדינות הבלטיות תמכו בתקיפות באופן פומבי, מדינות מרכזיות כמו צרפת וספרד הרגיזו את הנשיא במיוחד לאחר שהגבילו את השימוש במרחב האווירי שלהן ובמתקנים צבאיים משותפים לצורך המבצע באיראן. טראמפ רואה בכך בגידה בערכי הברית, שנוסדה במקור כדי לספק הגנה הדדית.

אחת האכזבות הגדולות של טראמפ נובעת מהסירוב של בנות בריתו לשלוח ספינות מלחמה כדי לסייע בפתיחת מצר הורמוז במהלך הלחימה. בעוד שבריטניה, פורטוגל וגרמניה אפשרו שימוש בבסיסים, מדינות אחרות העדיפו להישאר ניטרליות. דוברת הבית הלבן, קרולין לוויט, ציטטה את הנשיא לפני הפגישה עם רוטה ואמרה: "הם עמדו למבחן - ונכשלו". לוויט הוסיפה כי זה "עצוב מאוד שנאט"ו הפנתה עורף לעם האמריקאי בששת השבועות האחרונים, בזמן שהעם האמריקאי הוא זה שמממן את ההגנה שלהם", כשהיא רומזת על האפשרות של פרישה מהברית.

מזכ"ל נאט"ו, מארק רוטה, ניסה להרגיע את הרוחות בראיון ל-CNN לאחר הפגישה, והודה כי טראמפ אכן מאוכזב מאוד. "הוא בבירור מאוכזב מרבות מבעלות הברית, ואני יכול להבין את הנקודה שלו", אמר רוטה, אך הוסיף כי ציין בפני הנשיא שמרבית המדינות האירופיות סייעו בלוגיסטיקה ובטיסות מעל שטחן. למרות הדיווחים ב'וושינגטון פוסט' לפיהם רוטה הצליח לשכנע את טראמפ לא לפרוש מהברית, הבית הלבן לא מיהר להכחיש את האפשרות. בתוך כך, מזכיר המדינה מרקו רוביו נפגש גם הוא עם רוטה ודן עמו בתיאום מול איראן ובחלוקת הנטל הכלכלי בנאט"ו.

הנשיא טראמפ ומזכ"ל נאט"ו, מארק רוטה

במקביל למתיחות מול אירופה, הפסקת האש מול איראן נראית רעועה מתמיד, יממה בלבד לאחר שנכנסה לתוקף. למרות שסגן הנשיא ג'יי-די ואנס, השליח המיוחד סטיב ויטקוף וחתנו של טראמפ ג'ארד קושנר צפויים לצאת לשיחות שלום בפקיסטן בשבת, בטהרן כבר מאשימים את ארה"ב בהפרת תנאי ההסכם. יו"ר הפרלמנט האיראני, מוחמד באגר קאליבאף, הצהיר כי משא ומתן עם ארה"ב הוא "בלתי סביר" לנוכח המשך התקיפות הישראליות בלבנון וחדירת כטב"מים למרחב האווירי האיראני לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף.

טראמפ מצדו הבהיר בפוסט ב'טרות' סושיאל' כי כל כוח האדם והנשק האמריקאי יישארו במקומם עד שיושג מה שהוא מכנה "הסכם אמיתי". הוא הוסיף אזהרה חריפה: "אם מסיבה כלשהי זה לא יקרה, הירי יתחיל - גדול וחזק יותר ממה שמישהו אי פעם ראה". הנשיא עומד על כך שבהסכם הסופי לא יהיה נשק גרעיני לאיראן ומצר הורמוז יישאר פתוח ובטוח. הסערה סביב נאט"ו והאיום לפרוש מהברית ממשיכים להדאיג את בעלות הברית, במיוחד לאור הגדרתו של טראמפ את הארגון כ"נמר של נייר" שלא מסייע בעת צרה.

הסערה בתוך הברית הטרנס-אטלנטית מגיעה לשיא כשברקע קיים חוק אמריקאי משנת 2023 המונע מהנשיא לפרוש מנאט"ו ללא אישור הקונגרס. מעניין לציין כי מי שהוביל את החוק בזמנו היה מרקו רוביו, כיום מזכיר המדינה של טראמפ. לא ברור אם הממשל ינסה לאתגר את המגבלה הזו באופן משפטי. בינתיים, טראמפ ממשיך להדגיש כי "ארצות הברית תזכור" למי שהפנה לה גב במהלך מבצע 'זעם אפי', וכי המיקוד שלו במזרח התיכון עשוי להסיט משאבים צבאיים מאוקראינה - נושא שמהווה עילה נוספת לדאגה בקרב המדינות האירופיות.

נאט"ו, שנוסדה ב-1949 וכוללת כיום 32 מדינות, מבוססת על עקרון ההגנה ההדדית - מתקפה על אחת נחשבת למתקפה על כולן. העיקרון הופעל פעם אחת בלבד, לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר 2001, אז התייצבה הברית לצד ארה"ב.