עוד בטרם שככו הדיווחים על קריסת השיחות באיסלמאבאד, עבר דונלד טראמפ למהלך הבא. נשיא ארצות הברית הודיע כי הצי האמריקני יחל באופן מיידי בפעולות לאכיפת שליטה במצר הורמוז, לרבות עצירת כלי שיט הנכנסים לאזור או יוצאים ממנו — אם שילמו לאיראן אגרות מעבר.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
"הורינו לצי לאתר ולעכב כל כלי שיט במים בינלאומיים ששילם אגרה לאיראן," כתב טראמפ. "איש לא ייהנה ממעבר בטוח לאחר תשלום בלתי חוקי." הוא הוסיף כי ארצות הברית מוכנה "לסיים את העניין" עם איראן "ברגע המתאים" — אמירה שפורשה בזירה הבינלאומית כאיום צבאי ישיר.
מצר הורמוז אינו עוד נקודה אסטרטגית — אלא עורק האנרגיה המרכזי של העולם. טרם המלחמה עברו דרכו כ־20 אחוזים מאספקת הנפט והגז הגלובלית. מאז פרוץ הלחימה בין ארצות הברית לאיראן בסוף פברואר, הפך המצר לכלי הלחץ המרכזי של טהראן: הצבת מוקשים, גביית אגרות מעבר והגבלת תנועת ספינות. התוצאה הייתה זינוק במחירי האנרגיה ושיבושים חמורים בסחר הימי.
כעת מנסה וושינגטון להפוך את המשוואה. במקום שאיראן תשלוט במעבר — ארצות הברית מבקשת לשלול ממנה את היכולת להפיק ממנו יתרון. משחתות אמריקניות כבר נכנסו לאזור והחלו בפעולות לפינוי מוקשים, בעוד הפיקוד המרכזי של צבא ארצות הברית מדווח כי התנאים לפעולה רחבה יותר מתקיימים. מנגד, איראן מכחישה חדירת כוחות אמריקניים — עדות לכך שהעימות מתנהל גם בזירה התודעתית.

וושינגטון להפוך את המשוואה. במקום שאיראן תשלוט במעבר — ארצות הברית מבקשת לשלול ממנה את היכולת להפיק ממנו יתרון. משחתות אמריקניות כבר נכנסו לאזור והחלו בפעולות לפינוי מוקשים, בעוד הפיקוד המרכזי של צבא ארצות הברית מדווח כי התנאים לפעולה רחבה יותר מתקיימים. מנגד, איראן מכחישה חדירת כוחות אמריקניים — עדות לכך שהעימות מתנהל גם בזירה התודעתית.
המהלך האמריקני מגיע על רקע הפסקת אש שברירית במיוחד. ההבנות שהושגו מוקדם יותר השבוע התערערו כמעט מיד, וקריסת השיחות באיסלמאבאד הותירה אותן ללא בסיס מדיני. תוקף הפסקת האש אמור לפוג ב־22 באפריל — אך איש אינו מציג תוכנית להמשך.
המצב מסתבך עוד יותר בזירה הלבנונית. ישראל המשיכה בתקיפות נגד חזבאללה, בטענה שההסדר אינו חל על החזית הצפונית. דיווחים מלבנון מצביעים על הרוגים נוספים בתקיפות בדרום המדינה. מגעים מדיניים בין ישראל ללבנון אמורים להתחיל בוושינגטון, אך ספק אם יבשילו להסכם ממשי.
גם בזירה הדיפלומטית, כל צד דבק בעמדתו. סגן נשיא ארצות הברית, ג'יי די ואנס, האשים את איראן בסירוב להתחייב שלא לפתח נשק גרעיני. מנגד, יו"ר הפרלמנט האיראני, מוחמד באקר קאליבאף, טען כי וושינגטון היא זו שנדרשת להוכיח אמינות. טהראן ממשיכה להצהיר כי אינה שואפת לנשק גרעיני — אך מתעקשת על זכותה לפיתוח אנרגיה גרעינית.
בינתיים, המחיר האנושי והכלכלי ממשיך להאמיר. אלפי הרוגים באיראן ובלבנון, עשרות בישראל, ונזקים כבדים לתשתיות ברחבי המזרח התיכון. שוקי האנרגיה העולמיים נותרו תנודתיים, והחשש מהתלקחות רחבה הולך וגובר.
המצור האמריקני מסמן שינוי חד בכללי המשחק — אך גם מהלך עתיר סיכונים. עצירת מכליות עלולה להביא לעימות ישיר עם כוחות איראניים. הצלחה תחליש את מנופי הלחץ של טהראן; כישלון עלול לגרור את ארצות הברית להסלמה צבאית נוספת ללא מוצא מדיני.
פקיסטן, שניסתה לתווך בין הצדדים, הודיעה כי תפעל לחידוש המגעים — אך בשטח, קצב ההסלמה עולה על קצב הדיפלומטיה.
הצי כבר במצר. השעון מתקתק לקראת פקיעת הפסקת האש. והשאלה שנותרת פתוחה — מסוכנת יותר מכל תשובה: מה יקרה ביום שאחרי.