
לפי הצעת החוק, שמספרה S 9930, במידה וידוע כי אדם שנפטר ללא דורש הוא ממוצא יהודי, הרשויות יהיו מחויבות להודיע על כך לארגונים כמו Misaskim או Chesed Shel Emes. ארגונים אלו יוכלו לבדוק אם הם מוכנים לקבל על עצמם את האחריות על הקבורה ואת העלויות הנלוות לכך. משרדו של סאטון הדגיש כי המטרה היא למנוע מצבים שבהם מסורת דתית נפגעת בשל היעדר קשר עם הקהילה.

הצעת חוק חדשה בסנאט של מדינת ניו יורק תבטיח את שמירת כבוד המת לפי הדת היהודית
החקיקה הנוכחית מתבססת במידה רבה על חוק דומה שעבר לאחרונה במדינת קנטקי. "החקיקה פותחה לאחר שנחשפנו לחוק בקנטקי במהלך שיחות עם חלק מהבוחרים שלנו", הסביר נועם אברהמס, מנהל התקשורת של סאטון. לדבריו, המקרה של קנטקי שימש כנקודת התייחסות מועילה לבחינת הנושא בניו יורק, והוא מאמין שמדובר במודל שניתן לאמץ בקלות גם במדינות נוספות ברחבי ארצות הברית.
מעבר להיבט הדתי והמוסרי, במשרדו של הסנאטור רואים בחוק צעד של כבוד מצד המדינה כלפי תושביה. "מלבד המשמעות הדתית, הסנאטור מאמין שהצעת החוק מאשרת מחדש את המחויבות של ניו יורק להתאמה לפרקטיקות דתיות ומסורות תרבותיות", אמר אברהמס. הוא הוסיף כי המהלך יקדם קווים מנחים ברורים ועקביות עבור המוסדות שאחראים על הטיפול בגופות, מה שעשוי לחזק את האמון בין הקהילות למוסדות הציבור.
היבט מעשי נוסף שעלה בדיונים הוא החיסכון הכלכלי לקופת המדינה. במידה וארגונים יהודיים ייקחו על עצמם את הוצאות הקבורה, המדינה לא תצטרך לשאת בעלויות הקבורה או השריפה של אותם נפטרים. "אנו מאמינים שהצעת החוק עשויה גם להפחית את העלויות הציבוריות הקשורות לקבורה או שריפת גופות", ציין אברהמס, והבהיר כי החוק לא יבטל הנחיות בכתב שהשאיר הנפטר בנוגע לתרומת איברים.
הרב שלמה ליטווין, מנהל חב"ד בבלוגראס ואחד האנשים שעמדו מאחורי החקיקה המקורית בקנטקי, הביע סיפוק מהיוזמה בניו יורק. הוא כינה את ההצעה של סאטון "דוגמה חיה" לתורתו של הרבי מלובביץ'. "מצווה אחת במקום אחד עוזרת ליהודי בכל העולם", אמר הרב ליטווין. נכון לעכשיו, הצעת החוק הועברה לבחינה בוועדת הבריאות של הסנאט בניו יורק להמשך הליכי החקיקה.