אחרי הקשחת מדיניות הגרין הקארד: סוכנות ההגירה מפרסמת הבהרה

ימים אחרי פרסום שינוי המדיניות הדרמטי של ממשל טראמפ, ברשות האזרחות וההגירה האמריקאית מנסים להרגיע חלק ממחזיקי ויזות העבודה בארצות הברית - ומבהירים שלא כולם יידרשו לעזוב את המדינה כדי להגיש בקשה לגרין קארד. ב-USCIS אמרו כי עובדים שמוגדרים כבעלי "תרומה כלכלית" או כאלה שנחשבים ל"בעלי אינטרס לאומי" ככל הנראה יוכלו להמשיך את התהליך מתוך ארה"ב, בעוד אחרים עשויים להידרש להשלים אותו ממדינת המוצא שלהם.

ההבהרה מגיעה לאחר מזכר מדיניות רחב שפורסם ביום שישי האחרון, ובו קבע הממשל כי הדרך הרגילה לקבלת גרין קארד מתוך ארה"ב תצומצם משמעותית. מדובר בשינוי חד במדיניות ההגירה והוא נחשב לאחד המהלכים המטלטלים ביותר בתחום זה בעשורים האחרונים. במשך שנים, מעבר מוויזה זמנית לגרין קארד מתוך ארה"ב היה הליך מקובל ושגרתי עבור עובדים זרים, סטודנטים ואנשי מקצוע.

זאק קהלר, דובר USCIS, אמר ל'ניוזוויק' כי הסוכנות למעשה חוזרת למה שלטענתה הייתה כוונת החוק המקורית של הקונגרס. לדבריו, עובדים שמוגדרים כבעלי תרומה לכלכלה האמריקאית או כאלה שנחשבים לבעלי "אינטרס לאומי" ככל הנראה יוכלו להמשיך את הליך קבלת הגרין קארד מתוך ארה"ב, בלי לעזוב את המדינה. מנגד, אחרים עשויים להידרש להשלים את התהליך דרך שגרירות או קונסוליה אמריקאית במדינת המוצא שלהם, בהתאם לנסיבות האישיות של כל מקרה.

סוכנות ההגירה האמריקאית מפרסמת הבהרה על שינוי המדיניות שמטלטלת את מחזיקי הוויזות

במזכר שפורסם בסוף השבוע, הממשל הציג גישה חדשה שלפיה ויזות זמניות - כולל ויזות סטודנט, ויזות H-1B לעובדים מקצועיים, ויזות L-1 להעברת עובדים בתוך חברות בינלאומיות ואף ויזות תייר - לא אמורות להפוך באופן אוטומטי למסלול ישיר לגרין קארד. במקום זאת, USCIS קובע כי ברירת המחדל תהיה הליך קונסולרי מחוץ לארה"ב, ורק מקרים חריגים יוכלו לבצע "שינוי סטטוס" מתוך המדינה.

קהלר עצמו הבהיר את הקו התקיף של הממשל כבר בהודעה שפורסמה ביום שישי. "אנחנו חוזרים לכוונת החוק המקורית כדי לוודא שזרים מנווטים נכון במערכת ההגירה שלנו", אמר. "מהיום, אדם שנמצא בארצות הברית באופן זמני ורוצה גרין קארד, יצטרך לחזור למדינת המוצא שלו כדי להגיש בקשה - אלא אם קיימות נסיבות חריגות".

המשמעות המעשית של ההבהרה החדשה חשובה במיוחד עבור מחזיקי ויזות H-1B, שנחשבים לכוח עבודה מרכזי בענפים רבים בארצות הברית - בהם טכנולוגיה, הנדסה, פיננסים, מחקר ובריאות. לפי USCIS, ההחלטה מי יוכל להישאר בארה"ב בזמן ההליך ומי יידרש לעזוב עשויה להתבסס כמעט לחלוטין על השאלה האם התפקיד שלו נחשב כבעל "תרומה כלכלית" או "אינטרס לאומי".

בקרב מומחי הגירה וגורמים בתעשייה כבר מזהירים מהשלכות אפשריות של המהלך. אחת הדאגות המרכזיות היא שעובדים שייצאו מארה"ב לצורך השלמת ההליך עלולים להיתקע מחוץ למדינה למשך חודשים ארוכים - ולעיתים אפילו שנים - במיוחד אם הם מגיעים ממדינות שסובלות מעיכובים חמורים בטיפול בוויזות, שירותים קונסולריים מוגבלים או מגבלות נסיעה שונות.

בנוסף, יש חשש מהשלכות על משפחות ועל חברות אמריקאיות שמעסיקות עובדים זרים. מומחים מזהירים כי המדיניות החדשה עלולה ליצור תקופות ממושכות של הפרדת משפחות וגם שיבושים תפעוליים עבור מעסיקים בארה"ב, במיוחד בחברות שתלויות בעובדים מקצועיים מחו"ל.

בעיה נוספת היא חוסר הבהירות סביב יישום המדיניות. נכון לעכשיו, USCIS עדיין לא פרסם לוח זמנים ברור לכניסת ההנחיות החדשות לתוקף, וגם לא הסביר מהם הקריטריונים המדויקים שיקבעו מי זכאי לפטור מהיציאה מארה"ב ומי לא.

ויזת H-1B עצמה היא ויזת עבודה זמנית שמאפשרת לחברות אמריקאיות להעסיק עובדים זרים במקצועות שמצריכים התמחות אקדמית. הוויזה ניתנת בדרך כלל לתקופה של עד שלוש שנים, עם אפשרות להארכה של עד שש שנים ברוב המקרים. לפי נתוני USCIS, קיימת מכסה שנתית של 85 אלף ויזות חדשות - כולל 20 אלף שמיועדות לבעלי תואר שני אמריקאי ומעלה - כאשר הביקוש גבוה בהרבה מהמכסה ולכן ההליך מתבצע באמצעות הגרלה שנתית.

כדי לקבל ויזת H-1B, המשרה עצמה צריכה בדרך כלל לדרוש תואר בתחום ספציפי, והעובד נדרש להחזיק בתואר מתאים או בניסיון שווה ערך. בנוסף, המעסיקים מחויבים לעמוד בדרישות פדרליות שונות, כולל תשלום שכר מקובל לפי האזור וקבלת אישור ממשרד העבודה האמריקאי לפני הגשת הבקשה ל-USCIS.

למרות ההבהרה החדשה, עמדת הממשל נשארת ברורה: שינוי סטטוס מתוך ארה"ב כבר לא ייחשב למסלול ברירת מחדל עבור מחזיקי ויזות זמניות. עם זאת, לפחות עבור חלק מעובדי ה-H-1B ואנשי מקצוע שנחשבים חיוניים לכלכלה האמריקאית, נראה שבשלב זה עדיין קיימת אפשרות להמשיך את התהליך מבלי לעזוב את המדינה.