עלון רשמי עם תעמולה אנטישמית: סערה בקליפורניה סביב מדריך הבחירות למושל המדינה

סערה ציבורית חריגה פרצה בקליפורניה לאחר שהתברר כי מדריך ההצבעה הרשמי שנשלח לכל בוחר רשום במדינה כלל תכנים אנטישמיים בוטים. המדריך, שהופץ על ידי מזכירת המדינה לקראת הבחירות המוקדמות, נועד לספק מידע על מועמדים — אך באחד מעמודיו הופיעו טענות קיצוניות ובלתי מבוססות נגד ישראל והיהודים.

הדברים הופיעו במסגרת הצהרתו של מועמד עצמאי, דון ג'יי גרונדמן, שניצל את הבמה הרשמית שניתנה לו כדי לפרסם שורה של תיאוריות קונספירציה. בין היתר נטען כי ישראל עומדת מאחורי פיגועי 11 בספטמבר, מתכננת לפגוע בארצות הברית בנשק גרעיני, ואף שולטת במערכת הפוליטית האמריקאית. בנוסף, הופיעו ביטויים אנטישמיים חריפים הפוגעים בכבודם של יהודים באופן ישיר.

לצד הפרסום, הוסיפה מזכירות המדינה הסתייגות חריגה המציינת כי מדובר בדעותיו האישיות של המועמד. אולם עבור רבים, ובעיקר בקרב הקהילה היהודית, ההבהרה לא הספיקה. מבחינתם, עצם הופעת הדברים במסמך רשמי המופץ מטעם המדינה מעניקה להם משקל ולגיטימציה — גם אם לא במכוון.

הדברים הופיעו במסגרת הצהרתו של מועמד עצמאי, דון ג'יי גרונדמן, שניצל את הבמה הרשמית שניתנה לו כדי לפרסם שורה של תיאוריות קונספירציה. בין היתר נטען כי ישראל עומדת מאחורי פיגועי 11 בספטמבר, מתכננת לפגוע בארצות הברית בנשק גרעיני, ואף שולטת במערכת הפוליטית האמריקאית. בנוסף, הופיעו ביטויים אנטישמיים חריפים הפוגעים בכבודם של יהודים באופן ישיר.

שורת ארגונים יהודיים מרכזיים, בהם הפדרציה היהודית של מחוז אורנג', הליגה נגד השמצה והמועצה הישראלית־אמריקאית, פנו בדרישה רשמית להסברים. לטענתם, הכללת תוכן מסוג זה במסמך ממשלתי אינה רק כשל טכני, אלא פגיעה ישירה באמון הציבור ובתחושת הביטחון של הקהילה.

הם הדגישו כי מדריך ההצבעה אינו עוד פלטפורמה פרטית, אלא כלי רשמי שמגיע למיליוני אזרחים ונושא עמו סמכות ממשלתית. לכן, לדבריהם, יש חובה להבטיח כי התוכן הכלול בו עומד בסטנדרטים בסיסיים ואינו משמש במה להפצת שנאה או מידע כוזב.

הפרשה מתרחשת על רקע עלייה מדאיגה באירועי אנטישמיות בארצות הברית בכלל ובקליפורניה בפרט. בשנים האחרונות דווח על יותר מקרי תקיפה, הטרדה והסתה, הן במרחב הציבורי והן בקמפוסים. בתוך מציאות זו, שילוב תכנים כאלה במסמך רשמי נתפס כתקדים מסוכן.

כעת מופנות שאלות קשות כלפי הרשויות: כיצד אושר הפרסום מלכתחילה, אילו מנגנוני בקרה כשלו, ומה ייעשה כדי למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד. מזכירות המדינה טרם סיפקה תשובות מפורטות, אך הלחץ הציבורי והפוליטי הולך וגובר.

בין חופש הביטוי לבין אחריות מוסדית, המקרה הזה מציב אתגר מורכב. הוא מדגיש עד כמה דקה הגבול בין מתן במה דמוקרטית לכל מועמד — לבין הסיכון שבהפיכת אותה במה לכלי להפצת תעמולה מסיתה.