
אלא שהתמונה מעולם לא צולמה – היא נוצרה בבינה מלאכותית.
בדיקה שביצעו עיתונאים בעיתון "ניו יורק פוסט", בשיתוף חברת "סטוריפול" המתמחה באימות תוכן דיגיטלי, חשפה שורה של סימנים המעידים על זיוף. שומה המופיעה בעקביות על רקתו של אלן בתמונות אותנטיות נעלמה, ובמקומה הופיעה שומה אחרת שאינה קיימת בתיעוד המקורי. מבנה האוזניים שונה, וגם האצבעות והטבעות אינן תואמות.

בדיקה שביצעו עיתונאים בעיתון "ניו יורק פוסט", בשיתוף חברת "סטוריפול" המתמחה באימות תוכן דיגיטלי, חשפה שורה של סימנים המעידים על זיוף. שומה המופיעה בעקביות על רקתו של אלן בתמונות אותנטיות נעלמה, ובמקומה הופיעה שומה אחרת שאינה קיימת בתיעוד המקורי. מבנה האוזניים שונה, וגם האצבעות והטבעות אינן תואמות.
לצד זאת, ניכרות גם טעויות טכניות אופייניות: שפת פחית הבירה "נמסה" אל תוך עורו של החשוד, קו המכנסיים מתעוות מעבר למבנה הגוף, והסמל הצבאי – שלכאורה מהווה את הראיה המרכזית – כולל שיבושי כתיב באנגלית, כאשר האותיות מתמזגות זו בזו באופן לא טבעי. כלי זיהוי שונים קבעו כי מדובר בתמונה שנוצרה בבינה מלאכותית.
אולם הצלחתה של התמונה אינה נובעת מאיכותה, אלא מהקהל שאליו פנתה. היא לא נועדה לשכנע את מי שמחפש עובדות, אלא לחזק את אמונתם של מי שכבר מחזיקים בנרטיב מסוים.
ניסיון ההתנקשות בדונלד טראמפ באירוע זה מצטרף לשורת אירועים אלימים נגדו בשנים האחרונות, שכל אחד מהם לווה בגל של תיאוריות קונספירציה. רבות מהן נשענות על מוטיבים אנטישמיים ותיקים: תפיסות של שליטה יהודית, תכנון חשאי והשפעה מאחורי הקלעים. במקרה זה, הנרטיב לבש צורה עדכנית – טענה כי ישראל עומדת מאחורי ניסיון ההתנקשות.
החידוש בעידן הבינה המלאכותית אינו בעצם קיומן של עלילות כאלה, אלא ביכולת לייצר עבורן "ראיות" במהירות ובקלות. בעבר, יצירת זיוף חזותי דרשה זמן ומיומנות; כיום, כל משתמש יכול להפיק תמונה משכנעת למראה בתוך דקות.
לפי הדיווחים, אלן ניסה לפרוץ מחסום ביטחוני במסדרון המלון שבו התקיים האירוע. אנשי האבטחה עצרו אותו לפני שהצליח להיכנס לאולם. במהלך העימות נורו יריות, ואחד מאנשי הביטחון נפגע אך ניצל בזכות אפוד מגן. טראמפ ואנשיו פונו מהמקום ללא פגע.
מניעיו של אלן עדיין נחקרים, ובין היתר נבדק מניפסט שהותיר אחריו. עם זאת, עד כה לא נמצא כל קשר בינו לבין ישראל או לגורמים בין-לאומיים אחרים. הקשר הזה נוצר כולו בדיעבד – באמצעות תמונה אחת מזויפת.
האירוע ממחיש תופעה רחבה יותר: מפגש בין שנאה עתיקה לטכנולוגיה מתקדמת. האנטישמיות, שהופצה בעבר באמצעים מודפסים או בתעמולה קולנועית, מוצאת כיום ביטוי חדש בתמונות סינתטיות, בחשבונות אנונימיים ובאלגוריתמים המקדמים תוכן מעורר מחלוקת.
הדבר המדאיג אינו רק עצם הזיוף, אלא התגובה שהוא מעורר. אלפי שיתופים ותגובות המעידות על אמון מיידי בתמונה מלמדים עד כמה קל להפוך תוכן כוזב לאמת בעיני רבים. הבינה המלאכותית לא יצרה את השנאה – אך היא מעניקה לה צורה משכנעת יותר מאי פעם.