
לפי מסמכים שהוגשו לבית המשפט על ידי עורך דינו של חבר הקונגרס מקס מילר, עוינותו של ד"ר פראס חמדאן כלפיו החלה כבר באוקטובר 2023. לאחר שמילר הביע תמיכה פומבית בישראל בעקבות מתקפת הטרור של 7 באוקטובר, החל חמדאן להפיץ מסרים עוינים בקבוצות שיחה פרטיות. במסרים אלו, כך נטען, הופיעו ביטויי שנאה, קללות ואיומים חוזרים.
בלילה שלפני האירוע חיפש חמדאן, לפי הנטען, תמונות הקשורות לסכסוך במזרח התיכון. בבוקר שלמחרת הוא יצא לדרך, נהג ברכב מסוג טסלה השייך למעסיקו, ואיתר את רכבו של מילר על הכביש המהיר. לפי התביעה, הוא ניסה להיצמד לרכב, לגרום לו לסטות, וצעק לעברו קריאות עוינות ואיומים — תוך שהוא מתעד את עצמו במכשירו הנייד.

בדיון שנערך בעניינו של חמדאן בפברואר 2026, התייחס השופט במפורש לאופי הדברים שנאמרו. הוא ציין כי ההתבטאויות שתועדו אינן מקובלות והדגיש את חומרתן, גם אם ההליך הסתיים בענישה מתונה יחסית.
לאחר האירוע שלח חמדאן הודעות לחבריו, שבהן תיאר את המפגש כהישג אישי ואף ציין כי פעל בכוונה תחילה.
חרף חומרת המעשים, ההליך הפלילי הסתיים בהרשעה בעבירות קלות יחסית — הפרעה לסדר הציבורי, נהיגה פזיזה והתנהגות פוגענית. נגזרו עליו עבודות שירות ושנת מבחן, ללא מאסר בפועל.
אלא שהפרשה לא הסתיימה שם. במקביל להודאתו באשמה, הגיש חמדאן תביעת דיבה נגד מילר, בטענה כי תיאור האירוע הוגזם או סולף.
במרכז טענתו עמדה ראיה טכנולוגית: נתונים שהופקו מהרכב החשמלי, שלכאורה הצביעו על כך שחלונות הרכב היו סגורים — ומכאן שלא ניתן היה לשמוע את האיומים הנטענים.
מנגד, במסמכים שהגיש מילר נטען כי דו"ח הנתונים אינו אמין. לפי הטענות, הוא הופק על ידי גורם חיצוני תוך התערבות לא ברורה, כלל השמטות של נתונים רלוונטיים והוצג באופן מגמתי. מומחה שהיה מעורב בהפקת הדו"ח מסר, לפי התיעוד, גרסאות סותרות לגבי אופן עבודתו ואף הודה שקיבל סיוע בניסוח הממצאים.
הפרשה מעלה שאלות רחבות יותר: עד כמה ניתן להסתמך על נתונים טכנולוגיים בהליכים משפטיים, ומה קורה כאשר אותם נתונים עצמם הופכים לכלי במאבק בין גרסאות.
מעבר לכך, היא מדגישה את המתח הגובר סביב אישי ציבור יהודים בארצות הברית. מילר, חבר קונגרס רפובליקני מאוהיו, נאלץ להתמודד לא רק עם איום פיזי לכאורה, אלא גם עם ניסיון משפטי להפוך את היוצרות.
בדיון שנערך בעניינו של חמדאן בפברואר 2026, התייחס השופט במפורש לאופי הדברים שנאמרו. הוא ציין כי ההתבטאויות שתועדו אינן מקובלות והדגיש את חומרתן, גם אם ההליך הסתיים בענישה מתונה יחסית.
הסיפור הזה אינו רק על תקרית בכביש. הוא על גבול דק בין אלימות מילולית לפיזית, על שימוש בכלים טכנולוגיים בזירה המשפטית — ועל מציאות שבה גם לאחר אירוע מתועד, המאבק על האמת רק מתחיל.