הרעל שעל הצלחת: רוב הפירות והירקות בארה"ב נמצאו מזוהמים — וטראמפ מחליש את הפיקוח
דוח אמריקני חדש חושף כי יותר מ־60% מהפירות והירקות שנבדקו הכילו "כימיקלים נצחיים" — חומרים רעילים שעלולים להישאר בגוף האדם במשך עשרות שנים. תרד, תותים וענבים דורגו בראש רשימת המזוהמים, גם לאחר שטיפה יסודית, ובמקביל הודיע ממשל טראמפ על הקלה בתקנות שנועדו להגביל את אותם חומרים במי השתייה. מדענים מזהירים מפני קשר לסרטן, פגיעה הורמונלית ובעיות פוריות — בעוד מומחים טוענים כי הציבור כלל אינו מודע להיקף החשיפה שלו.
האזינו לכתבה זו
הרעל שעל הצלחת: רוב הפירות והירקות בארה"ב נמצאו מזוהמים — וטראמפ מחליש את הפיקוח
25.05.2026 13:00
0:00 / 0:00
05.25.2026 13:00
סוכנויות הידיעות
הם מונחים בשורה מבריקה על מדפי הסופרמרקט: תותים אדומים, אשכולות ענבים נוצצים, עלי תרד ירוקים שנראים כמעט כמו פרסומת לבריאות. במשך שנים הם הוצגו כסמל של תזונה נכונה ואורח חיים בריא. אלא שדוח חדש שפורסם השבוע בארצות הברית מטיל צל כבד על התמונה הזאת ומעלה שאלה מטרידה במיוחד: כמה מהרעל שאנחנו צורכים מסתתר דווקא בתוך המזון שנחשב לבריא ביותר.
שלח
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
שלח
הדוח, שפרסם ארגון הבריאות הסביבתי האמריקני "קבוצת העבודה הסביבתית", מבוסס על יותר מ־54 אלף בדיקות שערך משרד החקלאות האמריקני ל־47 סוגי פירות וירקות. כל הדגימות נשטפו, קולפו או קורצפו לפני הבדיקה — בדיוק כפי שצרכנים עושים בבית. למרות זאת נמצאו בהן שאריות של 264 חומרי הדברה שונים.
בראש רשימת המזוהמים הופיעו תרד, תותים וענבים. לפי הממצאים, כמעט בכל דגימה נמצאו לפחות ארבעה סוגי חומרי הדברה שונים, ובמקרה של תרד נמדדה רמת הזיהום הגבוהה ביותר ביחס למשקל המוצר. מנגד פרסם הארגון גם רשימה של מוצרים שנחשבו נקיים יחסית, ובהם אבוקדו, אננס ותירס.
בראש רשימת המזוהמים הופיעו תרד, תותים וענבים. לפי הממצאים, כמעט בכל דגימה נמצאו לפחות ארבעה סוגי חומרי הדברה שונים, ובמקרה של תרד נמדדה רמת הזיהום הגבוהה ביותר ביחס למשקל המוצר. מנגד פרסם הארגון גם רשימה של מוצרים שנחשבו נקיים יחסית, ובהם אבוקדו, אננס ותירס.
אלא שהחלק המדאיג ביותר בדוח אינו מספר חומרי ההדברה — אלא סוג החומרים שהתגלו. לראשונה התמקד המחקר בנוכחות של תרכובות PFAS, קבוצה של חומרים סינתטיים הידועים בעולם בשם "כימיקלים נצחיים". הכינוי הזה אינו דרמטי במקרה. מדובר בחומרים שכמעט אינם מתפרקים, לא בטבע ולא בגוף האדם, ולכן הם עלולים להצטבר במשך שנים ארוכות בדם, בכבד וברקמות הגוף.
לפי הנתונים, יותר מ־60% מהדגימות ברשימת הפירות והירקות המזוהמים הכילו PFAS, ושלושת חומרי ההדברה הנפוצים ביותר שהתגלו השתייכו למשפחה הזאת. מחקרים מהשנים האחרונות קשרו חשיפה ממושכת לחומרים הללו לשורה ארוכה של בעיות רפואיות, ובהן סוגי סרטן שונים, פגיעה בפוריות, הפרעות הורמונליות, מחלות בבלוטת התריס, עלייה ברמות כולסטרול, פגיעה בכבד והיחלשות מערכת החיסון.
הבעיה המרכזית עם PFAS היא שהם אינם מגיעים רק מריסוס ישיר של גידולים. החומרים הללו עלולים לחלחל לקרקע, לזהם מקורות מים, להצטבר בציוד חקלאי ולעבור גם דרך אריזות מזון. במילים אחרות: גם מזון שנראה נקי לחלוטין עלול לשאת בתוכו שאריות כימיות שאינן נראות לעין ואינן נעלמות בשטיפה רגילה.
ד"ר אופיר לבון, מנהל היחידה לפרמקולוגיה וטוקסיקולוגיה קלינית במרכז הרפואי כרמל, מסביר כי אין משמעות הדבר שצריך להפסיק לאכול פירות וירקות. לדבריו, היתרונות הבריאותיים של תזונה עשירה בירקות ובפירות עדיין גדולים בהרבה מהסיכון הידוע מחומרי הדברה ברמות המותרות. עם זאת, הוא מדגיש כי נוכחות של PFAS היא "דגל אזהרה משמעותי" בכל הקשור לחשיפה מצטברת, במיוחד אצל ילדים ונשים בהיריון.
אבל בזמן שהדוח הזה מעורר דאגה גוברת בקרב מומחים לבריאות הציבור, בוושינגטון מתרחש מהלך הפוך לחלוטין. ממשל טראמפ הודיע השבוע כי סוכנות הגנת הסביבה האמריקנית מתכוונת לרכך חלק מהתקנות שנקבעו בתקופת הנשיא ג'ו ביידן להגבלת PFAS במי השתייה.
לפי ההצעה החדשה, רשויות מקומיות לא יחויבו עוד להתקין מערכות סינון מתקדמות נגד חלק מהחומרים הללו, ובמקביל תינתן להן ארכה של שנתיים נוספות — עד שנת 2031 — כדי לעמוד בתקנים שנקבעו עבור שני החומרים המסוכנים ביותר במשפחה: PFOA ו־PFOS. שני החומרים הללו כבר נקשרו במחקרים לפגיעות התפתחותיות ולעלייה בסיכון לסרטן.
ראש הסוכנות להגנת הסביבה, לי זלדין, טען כי הממשל ממשיך להיאבק בזיהום PFAS "בדרך מאוזנת ואחראית", אך ארגוני סביבה תקפו בחריפות את ההחלטה. רוב הייז, מארגון "תומכי הסביבה של ניו יורק", האשים את הסוכנות בכך שהיא "עומדת לצד המזהמים במקום לצד הציבור". לדבריו, "אלה רעלים שאין להם מקום במי השתייה של אף אדם".
לדברי מומחים, הציבור אינו חסר אונים לחלוטין מול הבעיה. שטיפה יסודית תחת מים זורמים, שפשוף הקליפה והסרת עלים חיצוניים של ירקות עליים יכולים להפחית חלק מהשאריות. עם זאת, איש אינו יכול להסיר לחלוטין חומרים שכבר נספגו בתוך הרקמה של הפרי או הירק עצמו.
גם בישראל מתבצע ניטור של שאריות חומרי הדברה בתוצרת חקלאית, אך רוב הנתונים כמעט שאינם מגיעים לידיעת הציבור הרחב. ד"ר לבון סבור שהשאלה המרכזית איננה האם להפסיק לאכול פירות וירקות, אלא האם הרשויות עושות מספיק כדי להבטיח שהמזון שמגיע לצלחת שלנו בטוח באמת.
וכשבאותו שבוע שבו מתפרסם דוח מדאיג על חדירת "כימיקלים נצחיים" למזון, הממשל האמריקני בוחר דווקא להקל את הרגולציה — קשה שלא להרגיש שהסלט הבריא הפך לפתע גם לסיפור פוליטי.