עשרים אלף שקיות במבה נגד החרם: הקרב על ניו יורק היהודית עולה מדרגה

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

אלא שהתגובה הגיעה כמעט מיד. ארגון הפדרציה היהודית של ניו יורק, מהגופים היהודיים החזקים והעשירים בארצות הברית, הודיע כי ירכוש את אותם מוצרים ישראליים שהוחרמו — ובראשם במבה של אסם. ההזמנה הראשונה כללה 20 אלף שקיות מהחטיף הישראלי המזוהה ביותר עם ישראליות עממית ונוסטלגיה מקומית, והשקיות יחולקו ביום ראשון הקרוב במצעד ישראל השנתי בניו יורק.

המסר היה חד וברור: אם יש מי שמנסה לסמן מוצרים ישראליים כלא רצויים — הקהילה היהודית תציג אותם בגאווה במרכז הרחוב הניו-יורקי.

המסר היה חד וברור: אם יש מי שמנסה לסמן מוצרים ישראליים כלא רצויים — הקהילה היהודית תציג אותם בגאווה במרכז הרחוב הניו-יורקי.

קואופרטיב פארק סלופ איננו עוד סופרמרקט שכונתי. מדובר באחד הקואופרטיבים הגדולים והמפורסמים בארצות הברית, גוף צרכני בעל כ-17 אלף חברים, המזוהה במשך שנים עם ערכים של צדק חברתי, קיימות ופוליטיקה פרוגרסיבית. עבור רבים מחבריו, חברות בקואופרטיב איננה רק דרך לקנות מזון אורגני — אלא הצהרה אידיאולוגית וסגנון חיים.

לכן, ההצבעה בעד חרם על מוצרים ישראליים נתפסה הרבה מעבר להחלטה צרכנית. בעיני מתנגדי המהלך, מדובר בהכרזה פוליטית נגד ישראל בתוך אחד המעוזים הליברליים הבולטים ביותר בעיר שבה חיה הקהילה היהודית הגדולה בעולם מחוץ לישראל.

העובדה שבמבה הפכה לאחד מסמלי הסערה רק העצימה את ממדי הדרמה. החטיף המזוהה עם ילדות ישראלית הפך לפתע לסמל במאבק אידיאולוגי טעון. ברשתות החברתיות נפוצו תמונות של שקיות במבה לצד קריאות תמיכה בישראל, בעוד מתנגדי החרם טענו כי מדובר במהלך מפלה שמכוון באופן בלעדי נגד המדינה היהודית.

בהודעת הפדרציה היהודית של ניו יורק נכתב כי מדובר בתגובה ל"חרם מפלה המונע משנאה כלפי מוצרים ישראליים". הארגון הודיע כי רכישת 20 אלף שקיות הבמבה היא רק הצעד הראשון, והוסיף את הסיסמה: "כולנו טובים יותר עם במבה".

אבל מאחורי המחווה הצבעונית מסתתרת תחושת חרדה אמיתית בקרב יהודים רבים בעיר. חברי קואופרטיב יהודים שנאבקו נגד ההחלטה תיארו תחושת השפלה ותבוסה. במשך שבועות ניסו רבנים, פעילים קהילתיים ונבחרי ציבור לשכנע את חברי הקואופרטיב שלא לאשר את החרם, אך לבסוף לא הצליחו לבלום את המהלך.

עבור רבים מהם, השאלה כעת איננה רק פוליטית אלא גם אישית מאוד: האם אפשר להמשיך להשתייך למוסד קהילתי שמחרים את ישראל? האם יהודים תומכי ישראל עדיין רצויים במרחבים פרוגרסיביים שבעבר ראו בהם שותפים טבעיים?

תומכי החרם טענו מנגד כי מדובר בצעד מוסרי שנועד למחות נגד פעילות ישראל בעזה. חלקם השתמשו בביטויים חריפים כמו "רצח עם" — ניסוחים שמעוררים זעזוע עמוק בקרב חלקים נרחבים מהקהילה היהודית האמריקאית, שרואים בכך לא רק עיוות של המציאות אלא גם שפה שמלבה עוינות כלפי יהודים וישראלים.

העימות בפארק סלופ מגיע בשיאו של שינוי עמוק שעוברת יהדות ארצות הברית מאז מתקפת 7 באוקטובר והמלחמה בעזה. בשנתיים האחרונות גברו באופן דרמטי יוזמות חרם, מחאות אנטי-ישראליות וקמפיינים של תנועת החרם על ישראל בקמפוסים, במוסדות תרבות, בארגונים חברתיים ובמרחבים קהילתיים שנחשבו בעבר לידידותיים לישראל.

המשמעות של ההצבעה בפארק סלופ איננה כלכלית. איש אינו חושב שמכירות הבמבה בארצות הברית יקרסו. המשמעות היא סמלית ותרבותית: ההבנה שגם במרכזים ליברליים יהודיים למחצה, התמיכה בישראל כבר איננה מובנת מאליה.

ביום ראשון הקרוב תעמוד הסערה הזאת במרכז מצעד ישראל השנתי בניו יורק, שייערך השנה תחת הסיסמה "אמריקאים גאים, ציונים גאים". המארגנים מדווחים על השתתפות עצומה ועל תחושת התגייסות חריגה של ישראלים-אמריקאים ויהודים מכל הזרמים, שבאים להפגין תמיכה פומבית בישראל דווקא ברגע שבו רבים מהם חשים מותקפים פוליטית וחברתית.

בצל המתח הודיע ראש עיריית ניו יורק, זוהראן ממדאני, כי לא ישתתף במצעד — החלטה שעוררה ביקורת חריפה בקהילה היהודית והוסיפה עוד שכבת נפיצות לאירוע הרגיש ממילא.

בסופו של דבר, סיפור 20 אלף שקיות הבמבה איננו באמת סיפור על חטיף. זהו סיפור על קהילה שמרגישה כי הקרקע הפוליטית והחברתית תחתיה משתנה במהירות. עבור יהודים רבים בניו יורק, המאבק על ישראל כבר איננו מתנהל רק באו"ם, בקמפוסים או ברשתות החברתיות — אלא בתוך השכונה, במכולת המקומית ובמרכזים הקהילתיים שבהם גדלו.

והתגובה המהירה של הפדרציה היהודית נועדה להעביר מסר אחד ברור: גם מול חרמות, לחץ חברתי וניסיונות לבודד את ישראל — יש מי שמתכוונים להילחם בחזרה, בקול רם, בפומבי, ועם שקית במבה ביד.