הפצצה שמתחת לשכונה: שני מיליון קליפורנים חיים ליד מתקנים כימיים מסוכנים

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

בסופו של דבר, הפיצוץ לא התרחש. סדק שנוצר במיכל שחרר את הלחץ באופן שמדענים תיארו כ"כשל שפיר". אבל ההקלה הייתה זמנית בלבד. האירוע בגארדן גרוב חשף תמונה רחבה ומדאיגה בהרבה: כמעט שני מיליון תושבי קליפורניה מתגוררים בטווח של שלושה מיילים ממתקן תעשייתי המשתמש בכמויות משמעותיות של מתיל מתאקרילט. מתוכם, כ־1.6 מיליון חיים בדרום קליפורניה בלבד, וכ־117 אלף מתגוררים במרחק של פחות ממייל אחד ממפעלים כאלה.

האירוע בגארדן גרוב חשף תמונה רחבה ומדאיגה בהרבה: כמעט שני מיליון תושבי קליפורניה מתגוררים בטווח של שלושה מיילים ממתקן תעשייתי המשתמש בכמויות משמעותיות של מתיל מתאקרילט. מתוכם, כ־1.6 מיליון חיים בדרום קליפורניה בלבד, וכ־117 אלף מתגוררים במרחק של פחות ממייל אחד ממפעלים כאלה.

לפי נתוני הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית, 14 מתקנים בקליפורניה ייצרו יחד בשנת 2024 יותר מ־333 אלף פאונד של פסולת מתיל מתאקרילט. מפעל ג'י־קיי־אן לבדו היה אחראי לכ־131 אלף פאונד, כמעט פי שניים מהכמות שדווחה בשנה שקדמה לה. מאחורי המספרים היבשים מסתתרת מציאות פשוטה ומפחידה: בשכונות כמו קומפטון, הות'ורן, גרדנה, אנהיים וריברסייד, משפחות שלמות חיות סמוך למתקנים שבהם מאוחסנים חומרים שעלולים, בתרחיש קיצון, להתלקח, להתפוצץ ולשחרר לאוויר ענן רעיל.

האירוע בגארדן גרוב אינו נראה עוד כתקלה מבודדת. מסמכי רשות איכות האוויר האזורית בדרום קליפורניה מצביעים על היסטוריה מטרידה של כשלים. כבר בשנת 2014 הוזהרה ג'י־קיי־אן על כך שלא הגישה תוכנית חירום מעודכנת הכוללת את רשימת החומרים המסוכנים שבשימושה. בשנת 2018 נקנסה החברה בגין ליקויים בתחזוקת ציוד. בשנת 2021 התגלו בביקורת הפעלת ציוד ללא היתרים, שינויים בציוד מאושר ללא אישור כנדרש, ואי־ניהול תקין של רישומי פליטות. ההליך הסתיים בהסדר של יותר מ־900 אלף דולר מול רשות איכות האוויר.

ג'י־קיי־אן אינה היחידה. אינטרפלסטיק קורפוריישן בהות'ורן, שסביבה חיים כ־348 אלף תושבים בטווח של שלושה מיילים, קיבלה שמונה הודעות הפרה בשני העשורים האחרונים. פלסקולייט וסט בקומפטון נקשרה לדליפת מתיל מתאקרילט בשנת 2022, שגררה מאות תלונות ריח מתושבים. איי־פי־אס קורפוריישן בגרדנה רשמה אף היא כמה הפרות סביבתיות. במילים אחרות, מה שנחשף בגארדן גרוב הוא לא רק מיכל אחד שכמעט התפוצץ, אלא דפוס של פיקוח חלקי, אכיפה מאוחרת וסיכון קבוע לתושבים.

המחיר אינו מתחלק באופן שווה. לפי נתוני הסוכנות להגנת הסביבה, בממוצע 77 אחוזים מהתושבים החיים בטווח של מייל אחד מהמתקנים הללו משתייכים לקהילות צבע — היספנים, שחורים ואסיאתים. זו אינה מקריות גיאוגרפית, אלא תוצאה של שנים שבהן מפעלים מסוכנים מוקמו ליד קהילות בעלות כוח פוליטי וכלכלי מוגבל יותר. מי שחי קרוב יותר לגדר משלם יותר: באוויר שהוא נושם, בריח שמגיע בלילה, ובפחד מפני האזעקה הבאה.

ד"ר מייקל קליינמן, פרופסור לרעלנות סביבתית באוניברסיטת קליפורניה באירווין, אמר כי האירוע צריך לשמש קריאת השכמה לחברות המאחסנות מתיל מתאקרילט וחומרים מסוכנים אחרים. אלא שהבעיה היא שקריאות השכמה כאלה כבר נשמעו בעבר. פעם אחר פעם אירועים, דליפות והפרות בטיחות נרשמו, נקנסו ונשכחו — עד שכמעט התרחש אסון.

בזמן שהתושבים בגארדן גרוב פונו מבתיהם, התנהל בוושינגטון דיון מטריד לא פחות: הסוכנות הפדרלית להגנת הסביבה שוקלת לבטל כלל בטיחות שהוחמר בשנת 2024 במסגרת תוכנית ניהול הסיכונים, שנועדה להגן על קהילות המתגוררות סמוך למתקנים כימיים. הנימוק הרשמי הוא חשש לחשיפת מידע רגיש על מתקנים פגיעים. מבקרי המהלך טוענים כי דווקא האירועים האחרונים מוכיחים את ההפך: כאשר הסכנה נמצאת בלב שכונת מגורים, הציבור זכאי לדעת מה מאוחסן לידו ומה יקרה במקרה חירום.

האבסורד גדול עוד יותר משום שמתיל מתאקרילט אינו מפוקח כיום תחת אותה תוכנית ניהול סיכונים. כלומר, גם אם כללי הבטיחות היו נשארים במלואם, המפעל בגארדן גרוב לא בהכרח היה מחויב לדווח או לתקן במסגרת אותה מערכת פיקוח. זו בדיוק הנקודה שמדאיגה מומחים ותושבים כאחד: חלק מן הסכנות הגדולות ביותר נופלות בין הכיסאות של הרגולציה.

כעת חזרו 50 אלף התושבים לבתיהם, תביעות משפטיות הוגשו נגד ג'י־קיי־אן, וחקירות מקומיות ומדינתיות יצאו לדרך. אבל עבור כמעט שני מיליון קליפורנים החיים סמוך למתקנים דומים, דבר מהותי לא השתנה. הם לא קיבלו מכתב אזהרה, לא זכו לתדרוך מסודר, ולא קיבלו תשובה לשאלה הפשוטה שמרחפת מעל כל שכונה כזאת: מה יקרה בפעם הבאה, אם המיכל ליד הבית לא ייסדק באופן "שפיר"?