
חמאווי, רופא, קצין צבא לשעבר וגיבור מלחמה בעיני תומכיו, זכה השבוע במועמדות הדמוקרטית במחוז הקונגרס ה־12 של ניו ג'רזי – מחוז הנחשב למעוז דמוקרטי מובהק.
משמעות הניצחון ברורה: אם לא יתרחש אירוע פוליטי חריג במיוחד, הוא צפוי להיבחר לקונגרס בבחירות הכלליות בנובמבר.

חמאווי זכה לתמיכה נרחבת מצד האגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית. בין התומכים בו נמצאים הסנאטור ברני סנדרס וחברות וחברי הקונגרס המזוהים עם "הסקווד" – הקבוצה הפרוגרסיבית הבולטת בבית הנבחרים. במהלך הקמפיין הוא חזר שוב ושוב על הטענה כי ישראל מבצעת "רצח עם" בעזה – ביטוי שהפך בשנים האחרונות לאחד הסמלים המרכזיים של המחנה האנטי־ישראלי בארצות הברית.
אלא שמאחורי סיפורו המרשים של רופא שהציל את חייה של הסנאטורית תמי דאקוורת' בעיראק מסתתר עבר שמעורר סימני שאלה כבדים. בעיני מבקריו, לא מדובר רק במחלוקת פוליטית על ישראל. מדובר בשאלות הנוגעות לקשרים היסטוריים עם גורמים אסלאמיסטיים קיצוניים, ליחס כלפי דמויות המזוהות עם טרור ולמקומה של ישראל בשיח הפוליטי החדש של השמאל האמריקאי.
חמאווי זכה לתמיכה נרחבת מצד האגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית. בין התומכים בו נמצאים הסנאטור ברני סנדרס וחברות וחברי הקונגרס המזוהים עם "הסקווד" – הקבוצה הפרוגרסיבית הבולטת בבית הנבחרים. במהלך הקמפיין הוא חזר שוב ושוב על הטענה כי ישראל מבצעת "רצח עם" בעזה – ביטוי שהפך בשנים האחרונות לאחד הסמלים המרכזיים של המחנה האנטי־ישראלי בארצות הברית.
עבור הקהילה היהודית, זו אינה עוד ביקורת על מדיניות ממשלת ישראל. רבים רואים בהאשמה כזו ניסיון לערער על עצם הלגיטימיות של המדינה היהודית ולהציג אותה כמדינה פושעת. לכן, עצם בחירתו של מועמד שמאמץ רטוריקה כזו נתפסת בעיני רבים כאיתות מדאיג לגבי כיוון התנועה של המפלגה הדמוקרטית.
אולם הסערה סביב חמאווי אינה מתמקדת רק בישראל. חלק מהביקורת מופנה לעברו משנות התשעים. בשנת 1994 הוא התנדב בבוסניה במסגרת ארגון צדקה מוסלמי. שנים לאחר מכן קבעו חוקרי טרור אמריקאים ודו"חות רשמיים כי אותו ארגון היה חלק ממערך שסייע, לכאורה, לרשתות הקשורות לאוסאמה בן לאדן ואל־קאעידה. חשוב להדגיש כי חמאווי עצמו מעולם לא הואשם בפעילות טרור או בעבירה פלילית כלשהי, אך עצם הקשר ההיסטורי לארגון כזה ממשיך לרדוף אותו עד היום.
הפרשה השנייה חמורה ורגישה עוד יותר. בשנת 1995 העיד חמאווי לטובת ההגנה במשפטו של עומר עבד א־רחמן, הידוע בכינויו "השייח' העיוור". עבד א־רחמן הורשע בקשירת קשר לפעולות טרור ונחשב לדמות השראה עבור גורמים ג'יהאדיסטיים קיצוניים, בהם גם פעילים שביצעו את הפיגוע במרכז הסחר העולמי בשנת 1993 – שנים לפני מתקפות 11 בספטמבר.
חמאווי טען אז כי חלק מהצהרותיו של השייח' הוצאו מהקשרן. מבקריו, לעומת זאת, שואלים מדוע בכלל בחר להתייצב לצד אדם שנחשב כבר אז לאחת הדמויות הקיצוניות והמסוכנות ביותר בארצות הברית. השאלה הזו ממשיכה להדהד גם שלושה עשורים לאחר מכן.
עבור יהודים אמריקאים רבים, הסיפור חורג הרבה מעבר לדמותו של מועמד אחד. הוא נתפס כחלק ממגמה רחבה יותר שבה קולות אנטי־ישראליים הולכים ומתחזקים במפלגה הדמוקרטית, בעוד התמיכה המסורתית בישראל נשחקת. ארגונים יהודיים שהשקיעו משאבים בניסיון למנוע את בחירתו של חמאווי נחלו הפסד צורב, והדבר נתפס כהוכחה נוספת לשינוי הפוליטי המתחולל בשטח.
גם ההקשר הביטחוני אינו נעלם מהדיון. בעידן שבו ארצות הברית ממשיכה להתמודד עם איום הטרור האסלאמיסטי, וקבוצות המזוהות עם אל־קאעידה, דאעש וארגונים קיצוניים אחרים ממשיכות לפעול ברחבי העולם, כל קשר היסטורי לדמויות או ארגונים מהסוג הזה זוכה לבחינה מחודשת וקפדנית.
תומכיו של חמאווי טוענים כי מדובר במסע הכפשה פוליטי נגד מועמד מוסלמי שהקדיש את חייו להצלת חיים. מבקריו משיבים כי הציבור זכאי לדעת את כל פרטי העבר של מי שמבקש לכהן בקונגרס האמריקאי.
כך או כך, ניצחונו של חמאווי כבר הפך לאחד האירועים המדוברים ביותר בפוליטיקה האמריקאית של 2026. עבור תומכיו הוא מייצג דור חדש של מנהיגות פרוגרסיבית. עבור מבקריו, ובעיקר עבור חלקים גדולים מהקהילה היהודית, הוא מסמל מגמה מטרידה של נרמול רטוריקה אנטי־ישראלית והתעלמות משאלות קשות הנוגעות לעברם של אנשי ציבור.
בנובמבר הקרוב יכריעו הבוחרים אם לשלוח אותו לקונגרס. אבל הוויכוח שהוא מעורר כבר עכשיו צפוי להמשיך הרבה אחרי סגירת הקלפיות.