
שר התפוצות עמיחי שיקלי הודיע על ההחלטה בפוסט שפרסם ברשת X, שבו כתב כי משרדו ערך בדיקה מקיפה בנוגע לפעילותה של סרסור. לדבריו, היא הייתה "אחת ממובילות ההפגנות התומכות בחמאס בארצות הברית לאחר 7 באוקטובר" ופעלה במשך שנים לקידום יוזמות אנטי-ישראליות בארצות הברית ובזירה הבינלאומית.

מדינת ישראל סירבה לאפשר את כניסתה של לינדה סרסור
"מדינות ריבוניות מגינות על גבולותיהן. ישראל לא תמשיך לפתוח את שעריה בפני מי שפועלים להשמדתה", כתב שיקלי. "מי שמקדיש את חייו לבידוד ישראל ולפגיעה בה לא יסתובב ברחובות שלנו. נקודה", הוסיף.
שיקלי תיאר את סרסור כדמות מרכזית בתנועת ה-BDS וציין את חברותה בארגון הסוציאליסטים הדמוקרטים של אמריקה. לדבריו, היא פעלה להנעת מחאות אנטי-ישראליות בקמפוסים בארה"ב, הובילה קמפיינים נגד חוזי ביטחון של חברת מיקרוסופט עם צה"ל והייתה מעורבת בפעילות שהתמקדה גם ביחידה 8200. לטענתו, מטרת הפעילות הזו היא "לבודד ולהחליש את המדינה היהודית".
סרסור דחתה את ההחלטה ואת הטענות נגדה. בתגובה אמרה כי נאסרה כניסתה בשל פעילותה למען זכויות אדם, וכינתה את ישראל "משטר אפרטהייד רצחני". היא אף קראה לאמריקאים "להפסיק מיד לחמש ולממן" את ישראל.
גם ארגון CAIR, מהארגונים המוסלמיים הבולטים בארצות הברית, גינה את ההחלטה. סגן מנכ"ל הארגון, אדוארד אחמד מיטשל, טען כי ישראל "מדינת האפרטהייד" מונעת מפלסטינים רבים ברחבי העולם, כולל אזרחים אמריקאים ממוצא פלסטיני, לבקר בני משפחה וקרובים - וטען כי אין לה "זכות מוסרית או חוקית" לעשות זאת. הארגון כינה את המהלך "בלתי מתקבל על הדעת" וקרא לממשל האמריקאי להתערב.
סרסור נולדה בברוקלין להורים פלסטינים שמוצאם מאל-בירה שביהודה ושומרון. במהלך השנים היא הפכה לאחת הדמויות הבולטות ביותר במחנה הפרו-פלסטיני בארצות הברית. היא עמדה בראש האגודה הערבית-אמריקאית של ניו יורק, שימשה כיו"ר משותפת של צעדת הנשים הארצית בשנת 2017 והובילה קמפיינים בנושאי זכויות פלסטינים, הגירה וזכויות אזרח.
לצד פעילותה הציבורית, סרסור הייתה מעורבת לאורך השנים בשורה ארוכה של מחלוקות. היא נחשבת לתומכת בולטת של תנועת ה-BDS, הקוראת להטיל חרם על ישראל, והשתתפה בקמפיינים ובמחאות נגד מדיניות ישראל. מבקריה טוענים כי פעילותה חורגת מביקורת על ממשלות ישראל והפכה למאבק רחב נגד עצם הלגיטימיות של המדינה היהודית.
במהלך השנים היא גם התבלטה בהתנגדותה לנשיא דונלד טראמפ ולמדיניותו. אחת הסערות הבולטות סביבה התרחשה בשנת 2017, לאחר שהשתמשה במונח "ג'יהאד" בנאום שעסק במאבק בממשל טראמפ. הדברים עוררו ביקורת חריפה מצד מתנגדיה, שטענו כי מדובר בשימוש במונח בעל משמעות בעייתית במיוחד. סרסור דחתה את הביקורת וטענה כי התכוונה למאבק אזרחי ופוליטי ולא לאלימות.

לינדה סרסור וראש עיריית ניו יורק זוהראן ממדאני
דיווחים שפורסמו לאורך השנים קשרו את שמה גם לאירועים ולכנסים שבהם השתתפו גורמים המזוהים עם תנועת האחים המוסלמים. בנוסף, מבקרים הצביעו על קשריה עם ארגונים ופעילים אסלאמיים שונים וטענו כי היא מעניקה לגיטימציה לגורמים קיצוניים. סרסור דחתה את ההאשמות הללו וטענה כי מדובר בניסיונות להכפיש את פעילותה הציבורית.
במשך שנים הייתה סרסור אחת הדמויות המזוהות ביותר עם הקמפיינים האנטי-ישראליים בארצות הברית, ולכן החלטת ישראל למנוע את כניסתה אינה מפתיעה את מבקריה. מבחינת משרד התפוצות, מדובר בפעילה שפעלה באופן עקבי נגד ישראל בזירה הציבורית והפוליטית, בעוד היא עצמה מציגה את פעילותה כחלק ממאבק למען זכויות הפלסטינים. כעת הפכה המחלוקת ארוכת השנים סביבה גם להחלטה רשמית של מדינת ישראל.