בברוקלין החרימו את ישראל: אלפי נשים השיבו בקמפיין קניות

מה שהחל כהסרה שקטה של כמה מוצרים ממדפי קואופרטיב מזון בברוקלין, הפך בתוך ימים לסיפור על התנגדות, סולידריות וכוח צרכני. כאשר קואופרטיב פארק סלופ פוד קואופ החליט להסיר מוצרים ישראליים, ובהם מוצרי הטיפוח של המותג ecoLove, היו מי שראו בכך עוד צעד במגמת החרמות נגד ישראל. אבל אלפי נשים ברחבי ארצות הברית ומדינות נוספות החליטו שלא להסתפק במחאה. הן בחרו להגיב בדרך אחרת: לקנות.

פארק סלופ פוד קואופ, אחד מקואופרטיבי המזון המפורסמים ביותר בניו יורק, פועל כבר עשרות שנים בלב אחת השכונות הליברליות והמזוהות ביותר עם אקטיביזם חברתי בארצות הברית. חבריו גאים במדיניות צרכנית המבוססת על ערכים, קיימות ומעורבות קהילתית. אלא שבשבוע האחרון מצא עצמו הקואופרטיב במרכז סערה ציבורית לאחר שהסיר ממדפיו מוצרים ישראליים, לא בשל בעיה בטיחותית, לא בשל כשל רגולטורי ולא בשל טענה לאיכות ירודה — אלא בשל העובדה שהם מיוצרים בישראל.

עבור רבים מהמבקרים, זו בדיוק הנקודה שמבדילה בין בחירה צרכנית לגיטימית לבין חרם אידיאולוגי. המוצרים שהוסרו אינם מיוצרים באזורי מחלוקת, אינם קשורים למערכת הביטחון ואינם חלק ממדיניות ממשלתית כלשהי. מדובר במוצרים המיוצרים בתחומי מדינת ישראל הריבונית ונמכרים ברחבי העולם כמו אלפי מותגים בינלאומיים אחרים.

כאשר קואופרטיב פארק סלופ פוד קואופ החליט להסיר מוצרים ישראליים, ובהם מוצרי הטיפוח של המותג ecoLove, היו מי שראו בכך עוד צעד במגמת החרמות נגד ישראל. אבל אלפי נשים ברחבי ארצות הברית ומדינות נוספות החליטו שלא להסתפק במחאה. הן בחרו להגיב בדרך אחרת: לקנות.

במרכז הפרשה עומדת שרונה רומנו לזר, מייסדת ecoLove. במשך שנים בנתה את המותג הישראלי סביב מוצרי טיפוח טבעיים המבוססים על רכיבים ים־תיכוניים ופירות אורגניים, והצליחה להחדיר אותו לשווקים בינלאומיים, בהם ארצות הברית. במקביל, הפכה לדמות מוכרת בקהילת ORCA Alliance, רשת בינלאומית של נשים יזמיות ובעלות עסקים. לאורך השנים תרמה את מוצריה לכנסים, למפגשים ולאירועים של הארגון, ויצרה קשר אישי עם אלפי נשים ברחבי העולם.

לכן, כאשר התברר שהמוצרים הוסרו מהמדפים בברוקלין, רבות מחברות הקהילה הרגישו שלא מדובר רק בהחלטה מסחרית. מבחינתן, זו הייתה פגיעה ישירה באישה שהן מכירות, ביזמית שבנתה עסק בעבודה קשה ובמותג שאותו הכירו באופן אישי הרבה לפני שהפך לסמל במחלוקת פוליטית.

מה שמייחד את הפרשה הוא שההחלטה לא התקבלה במסגרת הצבעה ציבורית רחבה שזכתה לחשיפה משמעותית. למעשה, רבים גילו עליה רק לאחר שהמוצרים כבר נעלמו מהמדפים. עבור מתנגדי המהלך, העובדה שההסרה בוצעה בפועל מבלי לקיים דיון ציבורי בולט ומוצהר רק הגבירה את התחושה שמדובר במהלך אידיאולוגי שנועד להרחיק מוצרים ישראליים מהמרחב הציבורי.

כאן החל הסיפור לקבל תפנית בלתי צפויה. במקום קריאות זעם, הפגנות או חרמות נגדיים, החלו מנהיגות קהילת ORCA Alliance לקדם יוזמה שכינו Buycott — רכישה מכוונת של מוצרים ישראליים. הרעיון היה פשוט: אם מנסים להוציא עסק ישראלי מהמרחב הכלכלי, התשובה תהיה להכניס אותו לעוד בתים, לעוד עגלות קנייה ולעוד שווקים.

בתוך שעות החלו להתפרסם ברשתות החברתיות קישורים לאתר החברה, לדפי המכירה באמזון ולפלטפורמות מסחר נוספות. נשים מכל רחבי ארצות הברית שיתפו תמונות של מוצרים שרכשו, אחרות התחייבו לבצע הזמנות נוספות, ורבות הסבירו כי מבחינתן הרכישה עצמה היא הצהרה ערכית. לא רק תמיכה במוצר, אלא תמיכה בזכותם של עסקים ישראליים להתחרות בשוק הבינלאומי ללא אפליה.

התגובה הזו משקפת מגמה רחבה יותר שהולכת ומתחזקת בשנים האחרונות. מול ניסיונות להחרים עסקים ישראליים, קמות קהילות שמבקשות להשתמש באותו כלי עצמו — כוח הקנייה — כדי להעביר מסר הפוך. אם בעבר חרם נתפס כאמצעי המרכזי להפעלת לחץ, כיום יותר ויותר צרכנים רואים ברכישה מכוונת דרך לא פחות אפקטיבית להשמיע עמדה.

הוויכוח סביב פארק סלופ פוד קואופ נוגע גם לשאלה רחבה יותר: היכן עובר הגבול בין ביקורת פוליטית לגיטימית לבין הדרה כלכלית. מבקרי ישראל רשאים כמובן להביע את דעתם על מדיניות הממשלה בירושלים. אולם כאשר הפגיעה מופנית כלפי יזמים, עובדים ועסקים פרטיים רק בשל ארץ מוצאם, רבים רואים בכך מעבר מביקורת פוליטית לענישה קולקטיבית.

במקרה של ecoLove, טוענים תומכיה, לא מדובר בממשלה, בצבא או בגוף ציבורי. מדובר בעסק פרטי שמייצר מוצרי טיפוח ומעסיק עובדים. הסרתו מהמדף אינה משנה מדיניות בינלאומית ואינה משפיעה על תהליך מדיני כלשהו. היא משפיעה בעיקר על האנשים שמתפרנסים ממנו.

בסופו של דבר, ייתכן שההחלטה בפארק סלופ השיגה את ההפך הגמור מכוונת יוזמיה. מוצר שהיה מונח בשקט על מדף מקומי בברוקלין הפך בתוך ימים לסמל במאבק רחב הרבה יותר. לא על קוסמטיקה, ולא על מסחר בלבד, אלא על השאלה האם עסקים ישראליים צריכים להישפט לפי איכות מוצריהם או לפי ארץ מוצאם.

עבור אלפי הנשים שהצטרפו לקמפיין התמיכה, התשובה ברורה. אם מישהו בחר להחרים — הן בחרו לקנות.