
בזמן שספירת הקולות נמשכת בקצב איטי, הפכה עצם הספירה לסיפור המרכזי. פוליטיקאים, משפטנים ופעילים משני צדי המפה הפוליטית מתווכחים לא רק על התוצאות אלא גם על הלגיטימיות של התהליך עצמו. עבור מיליוני תושבים בקליפורניה, ובהם עשרות אלפי ישראלים־אמריקאים החיים בלוס אנג'לס, בעמק סן פרננדו, באורנג' קאונטי ובאזור המפרץ, מדובר בתזכורת לכך שהוויכוח על הבחירות אינו מסתיים בקלפי — אלא רק מתחיל שם.
מה שכבר ברור הוא חבייר ביסרה השיג את מטרתו המרכזית. שר הבריאות לשעבר בממשל ביידן ולשעבר התובע הכללי של קליפורניה הבטיח את מקומו בבחירות הכלליות לתפקיד המושל. לפי הנתונים האחרונים, לאחר ספירת כ־65 אחוז מהקולות, ביסרה זכה בכ־26.7 אחוזים מהקולות והקדים במעט את המועמד הרפובליקני סטיב הילטון.

חבייר ביסרה השיג את מטרתו המרכזית. שר הבריאות לשעבר בממשל ביידן ולשעבר התובע הכללי של קליפורניה הבטיח את מקומו בבחירות הכלליות לתפקיד המושל
הדרמה האמיתית מתרחשת מאחוריו. טום סטייר, המיליארדר שהשקיע יותר מ־200 מיליון דולר בקמפיין אישי חסר תקדים, ממשיך להיאבק על המקום השני ועל הכרטיס לבחירות הכלליות. הפער בינו לבין הילטון הצטמצם, אך טרם נסגר. ככל שממשיכות להגיע מעטפות הצבעה בדואר ממחוזות דמוקרטיים, כך גובר חוסר הוודאות סביב זהות המועמד שיעמוד מול ביסרה בנובמבר.
עבור ביסרה, מדובר בקאמבק פוליטי מרשים. רק לפני חודשים ספורים נחשב מועמד משני במירוץ צפוף במיוחד. נקודת המפנה הגיעה כאשר חבר הקונגרס אריק סוואלוול פרש מהמרוץ בעקבות פרסום האשמות על הטרדה מינית. החלל הפוליטי שנוצר אפשר לביסרה לאחד סביבו חלקים גדולים מהממסד הדמוקרטי ולהציג את עצמו כמועמד המנוסה והיציב ביותר בשדה.
גם אם זהות יריבו טרם התבררה, ביסרה כבר מתנהל כמועמד כללי. הוא מדגיש את ניסיונו הציבורי שנפרש על פני יותר משלושה עשורים ומציג את עצמו כמי שיכול לעמוד מול ממשל טראמפ ולהגן על מעמדה של קליפורניה כמעוז ליברלי מוביל בארצות הברית.
אך בעוד מירוץ המושל מתקרב להכרעה, הקרב על ראשות עיריית לוס אנג'לס הופך למותחן פוליטי של ממש.
ראש העיר המכהנת קארן באס אמנם הבטיחה את מקומה בסיבוב הבא, אך השאלה מי תתמודד מולה עדיין פתוחה. ספנסר פראט, שהפתיע את המערכת הפוליטית עם קמפיין יוצא דופן, וניתיה רמן, אחת הדמויות הבולטות באגף הפרוגרסיבי של העיר, ממשיכים להחליף מהלומות פוליטיות בעוד ספירת הקולות נמשכת.
בליל הבחירות נראה היה שפראט בדרך בטוחה למקום השני. אולם ככל שנוספו מעטפות הצבעה ממחוזות עירוניים בעלי נטייה ליברלית, החלה רמן לצמצם את הפער. הפער שעמד בתחילה על קרוב לעשרה אחוזים הצטמצם לפחות מארבעה, ובמטות הבחירות משני הצדדים נערכים לאפשרות שהמאבק יוכרע רק בעוד ימים ארוכים.
לקרב הזה יש משמעות רחבה בהרבה מפוליטיקה עירונית רגילה. לוס אנג'לס מתמודדת עם משבר דיור חמור, בעיית חסרי בית מהגדולות במדינה, גירעונות תקציביים ואתגרי ביטחון ציבורי. עבור הקהילה הישראלית־אמריקאית הגדולה בעיר, זהות ראש העיר הבא תשפיע על סוגיות הנוגעות לחינוך, ביטחון שכונות, שירותים עירוניים ויחסי העירייה עם קהילות אתניות ודתיות.
אלא שבשעה שהקולות ממשיכים להיספר, נכנס לזירה שחקן חדש שהפך את מערכת הבחירות לנפיצה הרבה יותר: משרד המשפטים הפדרלי.
ביל אסיילי, התובע הפדרלי הבכיר בלוס אנג'לס, הודיע כי מתנהלות "חקירות מרובות" בחשד להונאות בחירות בקליפורניה. ההצהרה עוררה מיד סערה פוליטית, בעיקר משום שלא לוותה בראיות פומביות, בשמות חשודים או בפרטים קונקרטיים כלשהם.
לדברי אסיילי, משרדו פועל יחד עם בכירים במשרד המשפטים בוושינגטון לבחינת רשימות הבוחרים ולבדיקת תלונות שהתקבלו במהלך מערכת הבחירות. אולם נכון לעכשיו, הציבור אינו יודע מה טיב החשדות, כמה מקרים נבדקים או האם יש להם השפעה כלשהי על תוצאות הבחירות.
העמימות הזאת רק הגבירה את המתח.
הדמוקרטים טוענים כי מדובר בניסיון לערער את אמון הציבור במערכת הבחירות ללא בסיס עובדתי. מנגד, רפובליקנים רבים טוענים כי עצם קיומן של חקירות מצדיק בדיקה מחודשת של מנגנוני ההצבעה והספירה במדינה.
סטיב הילטון, שנמצא כאמור במאבק צמוד על מקום בבחירות הכלליות, ניצל את ההזדמנות כדי לחדש את ביקורתו על שיטת הבחירות הקליפורנית. לדבריו, קליפורניה חייבת לעבור למערכת שבה פתקי הצבעה בדואר חייבים להגיע עד יום הבחירות עצמו, ולא ימים לאחר מכן. הוא גם קרא לצמצם את חלוקת פתקי ההצבעה האוטומטית לכל בוחר רשום.
אלא שכאן מגיעה השאלה שמטרידה את הציבור יותר מכל: מדוע בכלל לוקח לקליפורניה זמן כה רב לספור את הקולות?
התשובה מתחילה בגודל. קליפורניה היא המדינה המאוכלסת ביותר בארצות הברית, עם יותר מ־23 מיליון בוחרים רשומים. אולם לא רק המספרים אחראים לעיכוב. בעשור האחרון אימצה המדינה מערכת הצבעה רחבה בדואר, שבמסגרתה כל בוחר רשום מקבל לביתו פתק הצבעה.
כ־80 אחוז מהמצביעים בקליפורניה עושים שימוש במערכת הזאת. כל מעטפה מחייבת אימות חתימה, בדיקת פרטים וזיהוי מדויק לפני שהקול נספר. בנוסף, החוק מאפשר לספור פתקים שנשלחו עד יום הבחירות גם אם הגיעו מספר ימים לאחר מכן.
התוצאה היא מערכת שמעדיפה הכללה מקסימלית של מצביעים על פני מהירות.
תומכי השיטה טוענים כי היא מגדילה את שיעורי ההשתתפות ומאפשרת לאנשים עובדים, מבוגרים ובעלי מוגבלויות להצביע בקלות רבה יותר. המבקרים טוענים כי היא יוצרת חוסר ודאות ממושך ופוגעת באמון הציבור.
כך או כך, המחלוקת הפוליטית סביב הבחירות בקליפורניה כבר חורגת הרבה מעבר לשאלת זהות המנצחים.
עבור רבים, הסיפור האמיתי אינו מי ינצח אלא האם הציבור ימשיך לקבל את הלגיטימיות של התהליך. בעידן שבו כל ספירת קולות הופכת לקרב פוליטי, כל מעטפת הצבעה נוספת נספרת לא רק במכונות הבחירות אלא גם בזירת דעת הקהל.
ולכן, בעוד קליפורניה ממשיכה לספור, ארצות הברית כולה ממשיכה לצפות. משום שבמדינה הגדולה ביותר באיחוד, הבחירות אינן מסתיימות כשנסגרות הקלפיות. לפעמים הן רק מתחילות.