חובות האשראי בשיא של 18 שנה: הכלכלנים מודאגים דווקא ממשהו אחר

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

במבט ראשון, הנתון הזה נראה כמו סימן מבשר רעות. אולם כלכלנים ואנליסטים סבורים שהתמונה מורכבת בהרבה. למרות שהיקף החובות בכרטיסי אשראי הגיע לשיא נומינלי של כ-1.3 טריליון דולר, משק הבית האמריקאי הממוצע חייב כיום פחות מכפי שהיה חייב ערב המשבר הגדול, כאשר מביאים בחשבון את השפעת האינפלציה.

החשש הגדול ביותר של הכלכלנים אינו נובע מהחובות שכבר נצברו, אלא מהתגובה של המערכת הפיננסית. הבנקים הידקו את תנאי האשראי, אישור הלוואות הפך קשה יותר, ופחות אמריקאים מקבלים כרטיסי אשראי חדשים או הרחבות למסגרות הקיימות.

גם נטל החוב ביחס להכנסות נמוך משמעותית לעומת העבר. לפי נתוני הבנק הפדרלי, תשלומי החוב הצרכני מהווים כ-5.4 אחוזים בלבד מההכנסה הפנויה של משקי הבית, לעומת יותר משבעה אחוזים לפני שני עשורים. בנוסף, שיעור החובות שנמצאים בפיגור של יותר מ-30 יום, מדד שנחשב רגיש יותר למצוקה כלכלית מיידית, עדיין נמוך במידה ניכרת מהרמות שנרשמו ערב המשבר הפיננסי.

אז מדוע הנתון של 13 אחוזים מעורר בהלה? חלק מהתשובה טמון באופן שבו הנתונים מחושבים. המדד של הבנק הפדרלי של ניו יורק כולל גם חובות שהבנקים כבר הכירו בהם כהפסדים ומחקו מהספרים. במילים אחרות, חלק מהנתונים משקפים בעיות שהצטברו בעבר ולא בהכרח מצוקה חדשה המתפתחת כעת.

אנליסטים מציינים כי חלק ניכר מהחובות הבעייתיים נולד בתקופת מגפת הקורונה. הסיוע הממשלתי הנרחב שיפר זמנית את מצבם הפיננסי של מיליוני אמריקאים והעניק להם גישה לאשראי חדש. אולם כאשר התמיכה הסתיימה והמשק חזר לשגרה, חלק מהלווים התקשו לעמוד בהתחייבויותיהם.

מייקל טאיאנו, אנליסט בכיר בחברת דירוג האשראי "מודי'ס", הסביר כי שוק העבודה אמנם נותר יציב, אך מי שמאבד את מקום עבודתו מתקשה כיום למצוא משרה חדשה במהירות שבה הצליח בעבר. כתוצאה מכך, צרכנים שנקלעים לפיגורים אינם מצליחים להשתקם בקצב שהיה מקובל בשנים קודמות.

אלא שהחשש הגדול ביותר של הכלכלנים אינו נובע מהחובות שכבר נצברו, אלא מהתגובה של המערכת הפיננסית. הבנקים הידקו את תנאי האשראי, אישור הלוואות הפך קשה יותר, ופחות אמריקאים מקבלים כרטיסי אשראי חדשים או הרחבות למסגרות הקיימות.

עבור הבנקים מדובר בצמצום סיכונים. עבור הכלכלה האמריקאית, המשמעות עלולה להיות חמורה יותר. כאשר האשראי מתכווץ, נפגעים בעיקר משקי הבית מהמעמד הבינוני והנמוך, שמסתמכים עליו כדי להתמודד עם יוקר המחיה ועם עליית המחירים.

האירוניה היא שלפני שני עשורים החשש הגדול היה שהמערכת הפיננסית מחלקת יותר מדי אשראי לאנשים שאינם מסוגלים להחזיר אותו. בשנת 2026 הולכת ומתגבשת בעיה הפוכה: ייתכן שאנשים שיכולים לעמוד בהלוואות פשוט אינם מצליחים לקבל אותן.

זו הסיבה שמומחים רבים אינם רואים בנתוני החובות הגבוהים סימן לחזרה ל-2008. בעיניהם, האיום החדש אינו קריסה פיננסית, אלא האטה שקטה וממושכת, שבה מנוע האשראי – אחד מעמודי התווך של הכלכלה האמריקאית – מתחיל לפעול בעצימות נמוכה יותר.