המדענים מזהירים כבר שנים: הר הגעש הזה עלול למחוק ערים שלמות בתוך חצי שעה

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

החשש הגדול אינו נובע דווקא מהתפרצות געשית. למעשה, ההתפרצות האחרונה של הר ריינייר התרחשה לפני כ-600 שנה. מה שמטריד את החוקרים הוא תופעה אחרת, קטלנית הרבה יותר, המכונה "להאר" – זרם עצום של בוץ, סלעים, קרח, מים ופסולת געשית, המסוגל לדהור במורדות ההר במהירות של יותר מ-160 קילומטרים בשעה ולהשמיד כל דבר בדרכו.

מה שהופך את ריינייר למסוכן במיוחד הוא העובדה שאין צורך בהתפרצות כדי להפעיל את מנגנון ההרס. גשם כבד במיוחד, המסת שלגים מהירה או קריסה של שכבות קרח עלולים להספיק כדי לשחרר כמויות עצומות של בוץ וסלעים במורד ההר.

להארים מתנהגים כמו צונאמי על היבשה. הם יכולים להתנשא לגובה של עשרות מטרים ולהגיע למרחק של יותר מ-80 קילומטרים מנקודת היווצרותם. בתים, גשרים, כבישים ומבנים שלמים עלולים להיעלם בתוך דקות. אנדי לוקהארט, לשעבר גיאופיזיקאי במצפה הרי הגעש של רכס הקסקייד, הודה כי מדובר בתרחיש ש"מקפיא את הדם" ומטריד את החוקרים יותר מכל איום אחר הקשור להר.

מה שהופך את ריינייר למסוכן במיוחד הוא העובדה שאין צורך בהתפרצות כדי להפעיל את מנגנון ההרס. גשם כבד במיוחד, המסת שלגים מהירה או קריסה של שכבות קרח עלולים להספיק כדי לשחרר כמויות עצומות של בוץ וסלעים במורד ההר.

ההר מכוסה ב-25 קרחונים גדולים, המכילים יותר קרח ושלג מכל שאר הרי הגעש ברכס הקסקייד יחד. הכמות העצומה הזו היא הסיבה לכך שמדענים חוששים מפני תרחיש קיצון. בנוסף, למרגלות ההר משתרעים אזורים מיושבים בצפיפות, ובנתיב הזרימה האפשרי חיים עשרות אלפי בני אדם.

הערים אורטינג, פיואלופ וסאמנר נחשבות לפגיעות במיוחד. במקרה של להאר גדול, לתושבים יהיה חלון זמן קצר ביותר – כ-30 דקות בלבד – כדי להתפנות. במציאות של כבישים עמוסים ותנועה צפופה, מדובר במרוץ נגד השעון.

החשש הזה אינו תיאורטי. בשנת 1985 התפרץ הר הגעש נבאדו דל רואיס בקולומביה, וזרמי בוץ אדירים מחקו את העיר ארמרו. יותר מ-23 אלף בני אדם נהרגו, ורובם כלל לא נספו כתוצאה מההתפרצות עצמה, אלא טבעו בגלי הבוץ שהגיעו במהירות והפתיעו את התושבים.

בארצות הברית מנסים להיערך לתרחיש כזה. מצפה הרי הגעש של רכס הקסקייד הקים רשת חיישנים מתקדמת, שנועדה לזהות תנועות קרקע ושינויים חריגים בזרימת המים ולהתריע בפני הרשויות. במקביל נערכים תרגילי פינוי רחבי היקף. לפני כשנתיים השתתפו יותר מ-45 אלף תלמידים ואנשי צוות מעשרים בתי ספר בתרגיל שנועד להכין את האוכלוסייה לרגע האמת.

למרות כל ההכנות, החוקרים מודים כי אין דרך לחזות במדויק מתי יתרחש האירוע הבא. זו בדיוק הסיבה שהר ריינייר מדאיג אותם כל כך. בניגוד לרעידות אדמה או לסופות הוריקן, כאן לא בטוח שתהיה אזהרה מספקת. לפעמים, כך מזהירים המדענים, גשם חזק או שינוי פתאומי בתנאי מזג האוויר עלולים להיות כל מה שדרוש כדי להפעיל כוח טבע המסוגל למחוק קהילות שלמות.

המדענים אינם טוענים שהאסון יתרחש מחר, וגם לא בשנה הקרובה. אבל מבחינתם, השאלה אינה אם הר ריינייר ישחרר שוב נחשולי בוץ קטלניים, אלא מתי. וכשזה יקרה, הם יודעים שלעשרות אלפי בני אדם יהיה זמן קצר מאוד לקבל את ההחלטה החשובה ביותר בחייהם: לברוח.