חודש אחרי הפתיחה החגיגית: הרכבת החדשה בלוס אנג'לס עדיין מחכה לנוסעים

חודש בלבד אחרי פתיחת הקטע הראשון בהארכת קו D של הרכבת התחתית בלוס אנג'לס, ההתלהבות הראשונית כבר מפנה מקום למציאות מורכבת יותר. הפרויקט, שעלותו מתקרבת ל-10 מיליארד דולר ונחשב לאחד ממיזמי התחבורה הגדולים בעיר, נפתח בטקסים חגיגיים ובתקווה שיביא יותר תושבים להשתמש בתחבורה הציבורית. אלא שבביקור שנערך בשעות העומס התמונה הייתה שונה: רציפים שקטים, קרונות לא מלאים ושאלה אחת שממשיכה לרחף מעל המערכת - האם תושבי לוס אנג'לס באמת מוכנים לעבור מהרכב הפרטי לרכבת התחתית?

כאשר מטרו פתחה ב-8 במאי את המקטע הראשון של הארכת קו D, רבים ראו בכך רגע משמעותי עבור התחבורה הציבורית בעיר. נוסעים סיפרו כי הם אוהבים את הקו החדש ורואים בתחנות החדשות הוכחה לכך שהרכבת התחתית בלוס אנג'לס הופכת סוף סוף לשימושית יותר עבור חיי היומיום. מבחינתם, היתרון המרכזי היה החיבור הישיר לאתרים מרכזיים כמו מוזיאון האמנות של מחוז לוס אנג'לס, מוזיאון פיטרסן ואזור מירקל מייל, לצד ההבטחה שהקו ימשיך עמוק יותר אל הווסטסייד עד שנת 2027.

הרכבת התחתית הוארכה, אבל הנוסעים עדיין לא התרגלו

אלא שכחודש לאחר מכן, האווירה נראתה אחרת. במהלך נסיעה שנערכה ב-11 ביוני, בסביבות השעה 8:00 בבוקר - אחת משעות הנסיעה המרכזיות של עובדים - התחנות החדשות היו שקטות יחסית והרכבות לא היו עמוסות. בתמונות שצולמו לקראת הגעתם הצפויה של אוהדי המונדיאל ותיירים לעיר נראו עובדי מטרו בשטח, ובמקביל עדיין נראו סימנים של חסרי בית, גם אם המצב נראה משופר בהשוואה לתקופת השפל שנרשמה במהלך מגפת הקורונה.

למרות זאת, לא כולם ממהרים להגדיר את המצב ככישלון. חואן מטוטה, סגן מנהל המכון ללימודי תחבורה באוניברסיטת UCLA, סבור שמדובר בתהליך טבעי עבור עיר שעדיין מגדירה מחדש את היחסים שלה עם תחבורה ציבורית. לדבריו, "אני חושב שרוב תושבי לוס אנג'לס פשוט מתעלמים ממטרו. אנשים עדיין מנסים להבין מה המשמעות של המערכת עבורם, ואנחנו נמצאים בתקופת מעבר בכל מה שנוגע לתפקיד של התחבורה הציבורית בעיר".

גם במטרו מדגישים כי בניית קהל נוסעים קבוע אינה מתרחשת בן לילה, במיוחד בעיר שבה רבים כלל לא רגילים לחשוב על רכבת תחתית כחלק משגרת היומיום שלהם. אחד מבכירי הארגון אמר כי ככל שהציבור יקבל יותר מידע על השימושיות של הקו, על הניקיון ועל תחושת הביטחון, כך יותר אנשים יתחילו להשתמש בו באופן קבוע.

קרטר רובין, מנהל תחום קידום מדיניות תחבורה בארגון NRDC, רואה דווקא פוטנציאל משמעותי להמשך. לדבריו, למרות שבמערכת מטרו מתבצעות יותר ממיליון נסיעות ביום, רוב תושבי לוס אנג'לס עדיין אינם משתמשים בתחבורה הציבורית. מבחינתו, קיים קהל גדול של אנשים שאינם נוסעים כלל כיום, אך עשויים להפוך בעתיד לנוסעים מזדמנים - ובהמשך אולי גם לנוסעים קבועים.

בשלב זה נראה כי גם העיר וגם הנהלת מטרו בוחרות בגישה של סבלנות. לוס אנג'לס עדיין אינה עיר שמזוהה עם רכבת תחתית כפי שקורה בניו יורק או בערים גדולות אחרות, והארכת קו D ממחישה כי בניית המסילות היא רק השלב הראשון. האתגר הגדול יותר מתחיל אחרי טקסי הפתיחה - לגרום לתושבים לעלות על הרכבת ולהפוך אותה לחלק משגרת החיים שלהם.