המאבק על ילדי אמריקה: ארגון אנטי־ישראלי מכשיר מורים לתקוף את הציונות ואת לימודי השואה

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

הסדנה, הנושאת את השם "מאתגרים את הציונות בבתי הספר שלנו", נערכת במשך ארבעה ימים רצופים, כאשר כל מפגש מוקדש להיבט אחר של הפעילות. לפי מבקריה, מדובר במהלך שיטתי שנועד לצמצם את השפעתם של ארגונים יהודיים ופרו־ישראליים במערכת החינוך, ולהחליפם בנרטיב פלסטיני המוצג כשיח של התנגדות וצדק חברתי.

מדובר במהלך שיטתי שנועד לצמצם את השפעתם של ארגונים יהודיים ופרו־ישראליים במערכת החינוך, ולהחליפם בנרטיב פלסטיני המוצג כשיח של התנגדות וצדק חברתי.

המפגש הראשון הוקדש לתקיפת פעילותה של הליגה נגד השמצה, אחד הגופים הבולטים בארצות הברית במאבק באנטישמיות ובקידום לימודי השואה. מארגני הסדנה טענו כי ארגונים מסוג זה משתמשים בחינוך לשואה כדי להצדיק מדיניות ישראלית ולהשתיק ביקורת פרו־פלסטינית. המבקרים רואים בטענות הללו ניסיון לערער על הלגיטימיות של לימודי השואה עצמם ולהציגם ככלי פוליטי.

הדוברת המרכזית במפגש הייתה מרסי וינוגרד, העומדת בראש מיזם "להיפרד מהליגה נגד השמצה", ובמקביל משמשת דמות בעלת השפעה בתוך אגודת המורים של קליפורניה, אחד מאיגודי המורים הגדולים בארצות הברית. מבחינת ארגונים יהודיים, מעורבותן של דמויות הפעילות בתוך מערכת החינוך עצמה היא אחד ההיבטים המדאיגים ביותר בפרשה.

המפגש השני עוסק בהקמת סניפים של ארגון "תלמידים למען צדק בפלסטין" בבתי ספר יסודיים ותיכוניים, ולא רק בקמפוסים אקדמיים כפי שהיה נהוג בעבר. המשתתפים מקבלים הדרכה על שילוב תכנים ותרבות פלסטינית במסגרת תוכניות הלימוד ועל דרכי התארגנות בקרב תלמידים צעירים. בין המשתתפות נמנות קולט קוונה, הממונה על תחום החינוך בוועד האמריקני־ערבי למניעת אפליה, ומרי נג'ימי, נשיאת אגודת המורים של מסצ'וסטס לשעבר.

עבור מבקרי היוזמה, עצם המעבר מהאוניברסיטאות אל בתי הספר היסודיים והתיכוניים מסמן שינוי משמעותי. לטענתם, מדובר בניסיון להשפיע על תלמידים בגיל שבו תפיסות העולם הפוליטיות והחברתיות שלהם עדיין מתעצבות.

המפגשים הבאים מוקדשים לשימוש בספרות ובאמנות ככלי התנגדות פוליטיים, ולדיון במשמעותה של הסיסמה "מהנהר ועד הים" — ביטוי הנתפס על ידי רבים בקהילה היהודית כקריאה לביטול קיומה של מדינת ישראל, בעוד תומכיו טוענים כי הוא מבטא שאיפה לשוויון זכויות. אחת הדוברות היא מהא נאסר, פרופסור בבית הספר ללימודי המזרח התיכון וצפון אפריקה באוניברסיטת אריזונה, דבר המעניק לסדנה ממד אקדמי נוסף.

מי שעקב מקרוב אחר התוכנית הוא מכון הערכים הצפון־אמריקני, שפרסם דוח מיוחד בנושא. בארגון הזהירו כי אין מדובר רק בעמדה פוליטית אנטי־ישראלית, אלא בתפיסת עולם רחבה יותר, שלדבריהם מערערת על עקרונות של פלורליזם, איזון ופתיחות מחשבתית. לטענת אנשי המכון, הכנסת תכנים מסוג זה למערכת החינוך עלולה ליצור סביבה עוינת כלפי תלמידים יהודים ולהציג את זהותם הלאומית והדתית באור שלילי.

הפרשה הנוכחית אינה עומדת בפני עצמה. בשנים האחרונות גברו העימותים סביב שאלות של אנטישמיות, חופש הביטוי והיחס לישראל במערכת החינוך האמריקנית. בין היתר הוגשו תלונות פדרליות על אירועי הטרדה אנטישמית בבתי ספר, ובוושינגטון הוחלט לחזק את שיתוף הפעולה בין משרד החינוך למשרד המשפטים במטרה להבטיח את זכויותיהם של תלמידים מכל הקבוצות.

בעיני מבקרי הסדנה, המאבק הנוכחי חורג בהרבה מהוויכוח על ישראל או על הסכסוך הישראלי־פלסטיני. מבחינתם, מדובר בקרב על השאלה מי יעצב את תודעתו של הדור הבא בארצות הברית — והאם ההורים בכלל מודעים לכך שהמאבק הזה כבר מתנהל בין כותלי הכיתה.