
לפי סקר חדש של Realtor.com, בשנת 2025 חיו 25.2 מיליון אמריקאים מתחת לגיל 35 בבית הוריהם - כמעט אחד מכל שלושה צעירים. אבל בניגוד לדימוי הרווח, רובם אינם מובטלים. כ-70% מבני 25 עד 34 שמתגוררים עם הוריהם עובדים, כולל 71% מבני 25 עד 29 ו-68% מבני 30 עד 34.
הנתונים מצביעים על שינוי עמוק יותר בשוק הדיור וביוקר המחיה. "משהו ברמת ההכנסה שלהם, בהיקף החובות או בעלויות הדיור באזור שבו הם גרים גורם להם להישאר בבית למרות שהם עובדים", הסבירה האנה ג'ונס, כלכלנית בכירה ב-Realtor.com ומחברת הדוח. לדבריה, עבור מיליוני צעירים, משכורת יציבה כבר אינה מספיקה כדי לממן חיים עצמאיים.

כמעט אחד מכל שלושה אמריקאים מתחת לגיל 35 עדיין חי בבית הוריו
המגמה הזו הולכת ומתחזקת כבר שנים. בשנת 2000 רק 7% מבני 30 עד 34 התגוררו עם הוריהם. כיום השיעור הזה כמעט הוכפל ועומד על קרוב ל-13%. בקרב בני 25 עד 29 הנתון הגיע ל-20.4% - כמעט שש נקודות אחוז יותר מאשר בתחילת המאה. בסך הכול, יש כיום כמעט 4.9 מיליון צעירים נוספים המתגוררים בבית ההורים לעומת המספר שהיה צפוי אילו דפוסי המגורים של תחילת שנות ה-2000 היו נמשכים.
אחת הסיבות המרכזיות לכך היא הזינוק במחירי הדיור. מחיר הבית החציוני בארצות הברית הגיע בשנת 2025 ל-430 אלף דולר - עלייה של יותר מ-34% מאז 2019. גם שוק השכירות התייקר משמעותית, כאשר שכר הדירה החציוני המבוקש עומד כיום על 1,673 דולר בחודש, כמעט 18% יותר מאשר לפני מגפת הקורונה. במקביל, ארצות הברית מתמודדת עם מחסור מוערך של כארבעה מיליון יחידות דיור.
לצד מחירי הדיור, צעירים רבים מתמודדים גם עם הלוואות סטודנטים, תשלומי רכב וחובות בכרטיסי אשראי. ג'ונס ציינה כי העלייה במספר הסטודנטים במהלך 25 השנים האחרונות תרמה גם היא למצב. "החובות שנלווים ללימודים עשויים להגביל את מה שמשכורת התחלתית באמת יכולה לקנות בכל הנוגע למגורים עצמאיים", אמרה.
התופעה משפיעה גם על ההורים ועל שוק הדיור כולו. יותר ויותר רוכשי בתים בודקים כיום האם הנכס מתאים למגורים של שלושה דורות תחת קורת גג אחת. הורים שתכננו לעבור לבית קטן יותר לאחר שהילדים יעזבו נשארים במקרים רבים במקומם, משום שהילדים הבוגרים ממשיכים להתגורר בבית. במקביל, ההשתתפות של הילדים בהוצאות מסייעת לחלק מהמשפחות להתמודד עם העלייה במסי הנדל"ן, בעלויות הביטוח ובהוצאות התחזוקה השוטפות.