תקדים בהסטוריית האיגודים המקצועיים: האיגוד הענק של פועלי הרכב הצביע להיפטר מאיגרות חוב ישראליות

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

מדובר בסכום צנוע יחסית – כ-400 אלף דולר – אך המשמעות הסמלית רחבה בהרבה מגודל ההשקעה. במשך עשרות שנים נחשבו איגרות החוב הישראליות לאחד הכלים שבאמצעותם קהילות יהודיות, גופים מוסדיים ומשקיעים פרטיים ביטאו תמיכה כלכלית ומוסרית במדינת ישראל. כעת, לראשונה, אחד מעמודי התווך של תנועת העבודה האמריקנית בוחר לנתק את הקשר הזה.

מדובר בסכום צנוע יחסית – כ-400 אלף דולר – אך המשמעות הסמלית רחבה בהרבה מגודל ההשקעה. במשך עשרות שנים נחשבו איגרות החוב הישראליות לאחד הכלים שבאמצעותם קהילות יהודיות, גופים מוסדיים ומשקיעים פרטיים ביטאו תמיכה כלכלית ומוסרית במדינת ישראל.

איגוד פועלי הרכב המאוחד, שנוסד בשנות השלושים של המאה הקודמת, מייצג כיום כ-400 אלף עובדים פעילים ומאות אלפי גמלאים. מעבר לתעשיית הרכב, הוא כולל עובדים בבתי חולים, אוניברסיטאות, שירותים ציבוריים ומערכות ממשלתיות. השפעתו הפוליטית עצומה, והוא נחשב לאחד מבסיסי הכוח החשובים של המפלגה הדמוקרטית.

ההחלטה אינה אירוע פתאומי. כבר בדצמבר 2023 היה האיגוד הגדול הראשון שקרא להפסקת אש בעזה. מאז פעלו קבוצות פעילות פנימיות לקדם צעדים נוספים נגד ישראל, ובראשן ארגון השטח "איגוד פועלי הרכב למען דמוקרטיה". לאחר כמה ניסיונות שלא צלחו, הצליחו הפעילים להעביר השנה את ההצעה בוועידה החוקתית ה-39 של הארגון.

מבחינת יוזמי המהלך, מדובר ב"ניצחון היסטורי". אולגה קרונוס, אחת ממחברות ההצעה, הצהירה כי מטרתה היא לשלוח מסר "לכל מי שמוכן לעמוד נגד רצח עם". פעילים אחרים טענו כי ההחלטה ממשיכה מסורת של מאבקים חברתיים קודמים, והשוו אותה להחלטת האיגוד בשנות השבעים להסיר השקעות מדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד.

אלא שההשוואה הזו שנויה במחלוקת עמוקה. מבקרי ההחלטה טוענים כי ישראל אינה דרום אפריקה, וכי השוואות מסוג זה אינן רק שגויות מבחינה היסטורית אלא גם מספקות לגיטימציה לקמפיין החרם על ישראל. לטענתם, מדובר בצעד פוליטי מובהק, שנועד לבודד את המדינה היהודית ולהציג אותה כמצורעת בזירה הבינלאומית.

העובדה שההחלטה התקבלה דווקא באחד האיגודים החשובים ביותר בארצות הברית מעניקה לה משמעות מיוחדת. במשך שנים נטו פעילי החרם להתמקד בקמפוסים, באיגודי סטודנטים ובארגונים שוליים יחסית. כעת נראה כי רעיונות שבעבר נחשבו לקיצוניים מצליחים לחדור גם אל לב הממסד המאורגן של תנועת העבודה האמריקנית.

חשוב לציין כי הפעילים לא הצליחו להשיג את כל מטרותיהם. הצעות שקראו לעובדים לשבות כדי למנוע משלוחי נשק לישראל, וכן יוזמה לניתוק היחסים עם ההסתדרות בישראל, נדחו. גם הנהגת האיגוד, ובראשה הנשיא שון פיין, לא הובילה את המהלך באופן ישיר ושמרה על עמדה זהירה יחסית.

ובכל זאת, עצם אישור ההצעה מעיד על עומק השינוי. עבור ישראלים-אמריקנים רבים העובדים באוניברסיטאות, בבתי חולים ובמוסדות ציבור, מדובר בתזכורת לכך שהשיח האנטי-ישראלי כבר אינו מוגבל להפגנות סטודנטים או לרשתות החברתיות. הוא הופך לעמדה מוסדית, המאומצת על ידי גופים רבי השפעה.

העיתוי שבו התקבלה ההחלטה מוסיף לה ממד סמלי נוסף. רק בימים האחרונים כינה זוהראן ממדאני, אחד הכוכבים העולים של השמאל הפרוגרסיבי בניו יורק, את אנשי איפא"ק "מפלצות". במקביל, מערכת הבחירות בניו יורק מתאפיינת במועמדים רבים שמאשימים את ישראל ב"רצח עם" ומתנגדים לסיוע ביטחוני אמריקני. במקומות שבהם תמיכה בישראל הייתה בעבר עמדה כמעט מובנת מאליה, היא הופכת בהדרגה לעמדה שמחייבת התגוננות.

אין מדובר בקנוניה מאורגנת אחת, אלא בשורה של תהליכים מקבילים. אולם כאשר איגוד העובדים הגדול והמשפיע ביותר בתעשיית הרכב האמריקנית מצביע להיפרד מאיגרות חוב ישראליות, קשה להתעלם מהמגמה הרחבה יותר. קמפיין החרם, שבעבר נתפס כתופעה שולית של אקדמאים ופעילים רדיקליים, מצליח בהדרגה לחדור אל מרכז החיים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים בארצות הברית.

עבור הקהילה היהודית והישראלית-אמריקנית, זו אינה רק הצבעה על תיק השקעות של 400 אלף דולר. זו תזכורת לכך שהמאבק על מעמדה של ישראל באמריקה כבר אינו מתנהל רק בוושינגטון או בירושלים. הוא מתרחש גם באולמות הכנסים של איגודי העובדים, במערכות הבחירות המקומיות, בקמפוסים ובזירות שנחשבו עד לא מזמן לידידותיות באופן טבעי.

והשבוע, בדטרויט, נרשם עוד ציון דרך במסע הזה.