טראמפ רוצה שגם האמריקנים ירוויחו מהבינה המלאכותית: הבית הלבן בוחן דרכים לחלק לציבור חלק מהטריליונים

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

הנשיא דונלד טראמפ העלה לאחרונה רעיון שהתקבל בהרמת גבה בסיליקון ואלי, אך זוכה להתעניינות גוברת בוושינגטון: אם הבינה המלאכותית נבנית על תשתיות ציבוריות, מחקר שמומן בכספי משלם המסים ונתונים שנאספו ממיליוני אמריקנים, מדוע שרק קומץ חברות ומשקיעים ייהנו מהרווחים?

לפי דיווח של סוכנות הידיעות רויטרס, בבית הלבן נבחנים כמה מסלולים שיאפשרו לאזרחי ארצות הברית לקבל חלק מהעושר שצפויות לייצר חברות הבינה המלאכותית הגדולות. מדובר ברעיונות שנחשבו עד לא מזמן דמיוניים, אך כיום נדונים ברצינות בממשל, באקדמיה ואפילו בתוך חברות הטכנולוגיה עצמן.

אם הבינה המלאכותית נבנית על תשתיות ציבוריות, מחקר שמומן בכספי משלם המסים ונתונים שנאספו ממיליוני אמריקנים, מדוע שרק קומץ חברות ומשקיעים ייהנו מהרווחים?

אחת ההצעות הרדיקליות ביותר מגיעה דווקא מן הסנאטור ברני סנדרס. סנדרס מציע להטיל על ענקיות הבינה המלאכותית מס מיוחד, שלא ישולם במזומן אלא במניות. משמעות המהלך תהיה שהממשל הפדרלי יחזיק נתח כלכלי בחברות המובילות ויוכל ליהנות מעליית ערכן.

לדברי סנדרס, "לעם האמריקני מגיע לא רק ליהנות מהטכנולוגיה, אלא גם מהרווחים הכלכליים שהיא תייצר". תומכי הרעיון מדגישים כי אין מדובר בהלאמה או בשליטה ממשלתית, אלא בזכות להשתתף ברווחים של תעשייה שנשענת על משאבים ציבוריים.

מבקרי התוכנית מזהירים, מנגד, מפני מצב שבו הממשלה תהפוך לבעלת מניות בחברות שעליהן היא גם מפקחת. לדבריהם, הדבר עלול ליצור ניגוד עניינים חסר תקדים ולהפוך את המדינה לבעלת אינטרס ישיר בהצלחתן העסקית של החברות.

אפשרות אחרת מבוססת על מודל שכבר נוסה בעסקאות ממשלתיות קודמות. לפי רעיון זה, וושינגטון תסייע במימון מרכזי נתונים, מפעלי שבבים ותשתיות אנרגיה הדרושות למהפכת הבינה המלאכותית, ובתמורה תקבל אחוזים ממניות החברות. כך, במקרה של הצלחה, הציבור האמריקני יהנה מעליית הערך.

אלא שהאפשרות המסקרנת ביותר מגיעה דווקא מתוך תעשיית הבינה המלאכותית עצמה.

בחודשים האחרונים בחנה חברת אופן איי-איי את האפשרות להקים "קרן עושר ציבורית", שתשקיע בחברות בינה מלאכותית ותעביר את רווחיה לאזרחים. במקביל, אנתרופיק בוחנת מודל של "דיבידנד דיגיטלי" – תשלומים ישירים לציבור שימומנו באמצעות מיסוי ענף הבינה המלאכותית.

הרעיונות הללו מזכירים במידה רבה את קרן העושר של מדינת אלסקה, המחלקת מדי שנה לתושביה דיבידנדים שמקורם בהכנסות מנפט. אלא שכאן, במקום בארות נפט, מדובר במשאב החדש של המאה ה-21 – בינה מלאכותית.

תומכי הגישה טוענים כי הנתונים של המשתמשים, המחקר האקדמי במימון ממשלתי, רשת האינטרנט והתשתיות שעליהן צמחו החברות הם נכסים ציבוריים. לכן, לטענתם, גם הרווחים האדירים הצפויים מהמהפכה אינם צריכים להתרכז אך ורק בידי מיליארדרים ובעלי מניות.

הרקע לדיון הוא הצמיחה המטאורית של החברות עצמן. לפי דיווחים שונים, אופן איי-איי ואנתרופיק החלו בהכנות חשאיות להנפקות עתידיות. אופן איי-איי עשויה להגיע לשווי המתקרב לטריליון דולר – רמה שתמקם אותה בין החברות היקרות בעולם. גוגל, מצדה, ממשיכה להשקיע עשרות מיליארדי דולרים בהרחבת תשתיות הבינה המלאכותית שלה.

שלוש החברות – אופן איי-איי, אנתרופיק וגוגל – נמנעו מלהגיב בפומבי לרעיונות של בעלות ממשלתית או לחלוקת רווחים לציבור. אולם עצם העובדה שהנושא עולה לדיון, ושחלק מן היוזמות מגיעות מתוך החברות עצמן, מעידה על עומק השינוי בתפיסה.

עדיין, הסיכוי שאחת מהתוכניות תיושם במלואה בעתיד הקרוב אינו גבוה. הצעתו של סנדרס נתקלת בהתנגדות פוליטית חריפה, השקעה ממשלתית מסיבית בחברות פרטיות דורשת תקציבים עצומים, והרעיון של דיבידנד דיגיטלי נמצא בשלב רעיוני בלבד.

אבל העובדה שהשאלה הזו נשאלת בכלל היא אולי הסימן החשוב ביותר. במשך עשרות שנים נתפסו מהפכות טכנולוגיות כהישג של יזמים ומשקיעים. כעת, לראשונה, נשאלת שאלה חדשה: אם הבינה המלאכותית תהפוך למנוע העושר הגדול ביותר של המאה ה-21, האם גם האמריקני הממוצע יקבל חלק מהרווחים – או שהטריליונים החדשים יישארו בידיהם של מעטים בלבד?