הכסף שלך יעבוד קשה ממך: כך הפיל נוכל ההשקעות מאות אמריקאים בעוקץ של 60 מיליון דולר

"אני לא רוצה רק שהכסף שלך יהיה בטוח," אמר פול ריגן לאישה בת 71 שעבדה כל חייה בשתי משרות. "אני רוצה שתדעי שהכסף שלך יעבוד פעמיים קשה ממך." המשפט הזה, שנשמע כמו סיסמה של יועץ השקעות אכפתי, שכנע אותה להעביר יותר מ־150 אלף דולר לחברה שלו. בשיחה אחרת הוא ריגש ותיק מלחמת וייטנאם בן 75, שסיפר כי הוא משקיע גם עבור חבר הסובל מאלצהיימר. ריגן השיב שמדובר ב"דבר קדוש", נשבע שלא יסכן את כספו, וסיים ב"ברוך השם". זמן קצר לאחר מכן העביר האיש כ־600 אלף דולר.

על פי הרשויות הפדרליות, אלה היו רק שתיים מתוך מאות שיחות שבהן השתמש ריגן בכישרון השכנוע שלו כדי לגייס יותר מ־300 משקיעים ולהוציא מהם יותר מ־60 מיליון דולר. כעת, לאחר שהודה בשלושה אישומים פליליים של הונאה, מתברר כי מאחורי ההבטחות הגדולות הסתתרה אחת מהונאות ההשקעה המתוחכמות שנחשפו בארצות הברית בשנים האחרונות.

לפי התביעה, ריגן ושותפיו גייסו את הכספים באמצעות שתי חברות – "נקסט לבל הולדינגס" ו"יילד וולת'" – והבטיחו למשקיעים תשואות שנתיות של 10% עד 15%, לעיתים לתקופות של עשר שנים. הוא טען שההשקעות מבוססות על פעילות בינלאומית בכריית זהב, מסחר במתכות יקרות ורכישת פוליסות ביטוח בריאות במחירי הנחה. כדי להעניק לדבריו אמינות נוספת, סיפר כי ההשקעות מבוטחות באמצעות חברת הביטוח היוקרתית לויד'ס מלונדון ואף רמז כי רשות ניירות הערך האמריקאית אישרה את פעילותו.

אחד הפרטים החריגים ביותר בפרשה הוא שריגן לא הסתפק בביצוע ההונאה – הוא תיעד אותה. הוא הקליט עשרות שיחות מכירה עם משקיעים, העלה אותן לתיקייה משותפת ב"גוגל דרייב" והפיץ אותן לסוכני ביטוח שעבדו עבורו כחומר לימוד. למעשה, הוא יצר מדריך מעשי כיצד לרכוש את אמונם של אנשים, כיצד לנטרל את החששות שלהם ואיך לגרום להם להעביר את חסכונות חייהם.

לפי התביעה, ריגן ושותפיו גייסו את הכספים באמצעות שתי חברות – "נקסט לבל הולדינגס" ו"יילד וולת'" – והבטיחו למשקיעים תשואות שנתיות של 10% עד 15%, לעיתים לתקופות של עשר שנים. הוא טען שההשקעות מבוססות על פעילות בינלאומית בכריית זהב, מסחר במתכות יקרות ורכישת פוליסות ביטוח בריאות במחירי הנחה. כדי להעניק לדבריו אמינות נוספת, סיפר כי ההשקעות מבוטחות באמצעות חברת הביטוח היוקרתית לויד'ס מלונדון ואף רמז כי רשות ניירות הערך האמריקאית אישרה את פעילותו.

לפי כתב האישום, אף אחת מהטענות הללו לא הייתה נכונה. הרשויות טוענות שלא הייתה פעילות עסקית אמיתית בהיקף שהוצג למשקיעים, שמסמכי ביטוח זויפו ושכספי המשקיעים הועברו בעיקר לתשלום למשקיעים קודמים – השיטה הקלאסית המכונה "הונאת פונזי". חשוב להבין את המושג הזה: בהונאת פונזי לא נוצרים רווחים אמיתיים. במקום זאת, הכסף שמפקידים משקיעים חדשים משמש כדי לשלם תשואות למשקיעים ותיקים, וכך נוצרת אשליה של השקעה מצליחה – עד שהכסף נגמר והמערכת קורסת.

רשות ניירות הערך האמריקאית הדגישה כי כל מי שטוען שהרשות "אישרה" השקעה או המליצה עליה מטעה את הציבור. הרשות מפקחת על שוק ההון, אך אינה מעניקה חותמת איכות או המלצה למוצרי השקעה פרטיים. זו אחת מנקודות האזהרה המרכזיות שעלו גם בפרשה הזו.

אולם מה שהפך את ריגן למסוכן במיוחד, לפי החוקרים, לא היה רק הסיפור העסקי שבנה אלא היכולת שלו לקרוא אנשים. הוא ידע לזהות חולשות, לעורר אמפתיה ולבנות אמון במהירות. בשיחות המכירה שילב אזכורים לאמונה הנוצרית, השתמש במונחים דתיים, שיבח את הקורבנות על עבודתם הקשה והציג את עצמו כאדם ישר, ערכי ומוסרי. כאשר משקיע העלה את החשש שמדובר ב"הונאת ברני מיידוף" נוספת, ריגן לא נבהל. הוא הציף אותו בפרטים טכניים, עבר במהירות בין נושאים, שילב הומור והרגיע אותו שוב ושוב עד שהחשש התפוגג.

באחת השיחות אף טען כי הסיכון בהשקעה קטן כמו הסיכוי להיטרף בידי טיגריס שן־חרב או להידרס בידי דינוזאור. האמירה האבסורדית הזו לא נועדה להצחיק בלבד – היא נועדה לגרום למשקיע להרגיש שהחששות שלו מופרכים לחלוטין.

ריגן לא פעל לבדו. לפי התביעה, הוא בנה רשת של סוכני ביטוח ששיווקו את ההשקעות תמורת עמלות שהגיעו עד 15%. רבים מהם כלל לא היו בעלי הכשרה מקצועית בתחום ההשקעות, וחלקם אף השקיעו בעצמם את כספם משום שהאמינו להבטחות. על פי העדויות, ריגן העדיף לגייס אנשי מכירות מצטיינים גם אם עברם המקצועי היה בעייתי, כל עוד ידעו לשכנע לקוחות להעביר כספים.

הפרשה ממחישה עד כמה קל לעיתים ליפול קורבן להונאות פיננסיות, במיוחד כאשר הן עטופות בשפה מקצועית, בהבטחות נוצצות ובאדם כריזמטי היודע ליצור תחושת ביטחון. עבור ישראלים החיים בארצות הברית, ובעיקר עבור מי שמנהלים חסכונות פנסיוניים או מחפשים השקעות פרטיות, חשוב להכיר כמה כללי יסוד. תשואה "מובטחת" גבוהה משמעותית מזו שמציע השוק צריכה להדליק נורה אדומה. גם טענות על אישור של רשות ממשלתית, ביטוח מוחלט מפני הפסדים או לחץ להשקיע במהירות הן סימנים מחשידים.

לפני שמעבירים כסף לגוף השקעות פרטי, מומלץ לבדוק אם החברה והיועצים רשומים ומפוקחים, לחפש את שמם במאגרי המידע של רשות ניירות הערך האמריקאית ושל הרשות לפיקוח על חברות הברוקרים בארצות הברית (פינרה), ולבקש חוות דעת מיועץ פיננסי בלתי תלוי. פרשת פול ריגן מזכירה פעם נוספת אמת פשוטה שכל משקיע צריך לזכור: אם מישהו מבטיח תשואות גבוהות ללא סיכון, סביר מאוד שהסיכון הגדול ביותר הוא דווקא האדם שמבטיח אותן.