
את ההמלצה העלה ניל ק' שאה, חוקר שמחקריו ממומנים על ידי המכונים הלאומיים לבריאות בארצות הברית (NIH). בסרטון שפרסם ברשתות החברתיות הוא המליץ לבצע מדי פעם פעולות יומיומיות ביד ה"לא נכונה". לדבריו, צחצוח שיניים הוא פעולה שהופכת עם השנים לאוטומטית לחלוטין, ולכן המוח כמעט שאינו נדרש להשקיע בה מחשבה. ברגע שמחליפים יד, הוא נאלץ להתרכז, לתכנן מחדש את התנועה וליצור אסטרטגיה חדשה לביצוע המשימה.

הפעולה הקטנה שעשויה לעזור לשמור על בריאות המוח
לדברי שאה, האתגר הזה מפעיל אזורים שונים במוח הקשורים לתכנון, לקואורדינציה ולריכוז. בנוסף, הוא עשוי לחזק את הקשרים בין תאי העצב בתהליך המכונה נוירופלסטיות - היכולת של המוח להשתנות ולהסתגל לחוויות חדשות. הוא מוסיף כי שימוש בצד הפחות דומיננטי של הגוף מפעיל רשתות מוחיות רחבות יותר, הקשורות גם לזיכרון ולקשב, ולכן עשוי להיות בעל חשיבות מיוחדת ככל שמתבגרים.
לדברי החוקר, הרגלים כאלה עשויים לסייע בבניית "רזרבה קוגניטיבית" - היכולת של המוח להמשיך לתפקד גם כאשר מתרחשים בו שינויים טבעיים של הזדקנות או שינויים הקשורים למחלות כמו דמנציה ואלצהיימר. הוא מדגיש שאין צורך בתוכניות מורכבות או בטיפולים יקרים כדי לחזק את המוח. גם לימוד מיומנויות חדשות, פעילות גופנית, שמירה על קשרים חברתיים ואתגור המוח בדרכים שונות יכולים לתרום לכך.
מחקרים נוספים מצביעים על כיוונים דומים. מחקר שצוטט בכתבה מצא כי אנשים הדוברים יותר משפה אחת נהנים מיתרון בכל הקשור לדמנציה. "מה שעולה שוב ושוב מהמחקרים הוא שלמבוגרים שמדברים יותר משפה אחת יש יתרון ברור בהתמודדות עם דמנציה", אמרה פרופ' נטלי פיליפס מאוניברסיטת קונקורדיה במונטריאול. לדבריה, "דו-לשוניות לא מונעת דמנציה - היא פשוט דוחה את הופעת התסמינים". מחקר נוסף מיפן מצא כי גם בישול בבית עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה בשיעור של 30% ועד כמעט 70%, כאשר דווקא אנשים שפחות מיומנים בבישול - ולכן מאתגרים את עצמם יותר - נהנו מהיתרון הגדול ביותר.