הרופאים פספסו כשל לב קטלני: הבינה המלאכותית הצילה את חייו ברגע האחרון

לואי קירוס, מאבטח ומטפל סיעודי בן 45 מקווינס, היה בטוח שהוא סובל מבעיה נשימתית. בפברואר 2025 הוא הגיע לחדר המיון כשהוא משתעל דם, מתקשה לנשום ומרגיש שמצבו מחמיר מרגע לרגע. צילום החזה היה תקין, בדיקת האק"ג הייתה חריגה אך לא סיפקה תשובה ברורה, והרופאים ייחסו את מצבו לחשיפה לעשן שריפות היער במהלך ביקור בקליפורניה. הוא שוחרר לביתו עם משאף ותרופות לאסתמה.

אלא שהאבחנה הייתה שגויה לחלוטין. ימים ספורים לאחר מכן התברר כי קירוס לא סבל כלל מאסתמה, אלא מכשל לבבי חמור שהיה עלול להסתיים במותו. מי שחשפה את האמת לא הייתה עין אנושית, אלא תוכנת בינה מלאכותית חדשה בשם אקו-נקסט, שפיתחו קרדיולוגים וחוקרי בינה מלאכותית במערכת בתי החולים ניו יורק-פרסביטריאן ובמרכז הרפואי של אוניברסיטת קולומביה.

התוכנה סרקה את בדיקת האק"ג שבוצעה לקירוס וזיהתה דפוסים עדינים שאינם ניתנים לזיהוי בעין האנושית. בעקבות ההתראה החריגה הוזמן קירוס בחזרה לבית החולים לבדיקת אקו-לב דחופה. הבדיקה גילתה תמונה קשה: ליבו הצליח להזרים רק כעשרה אחוזים מכמות הדם התקינה בכל פעימה, ואחד ממסתמי הלב דלף בצורה מסוכנת.

בדיקות גנטיות שנערכו לאחר מכן חשפו כי קירוס סובל ממחלה תורשתית נדירה העלולה לגרום למוות פתאומי. הצוות הרפואי החליט שאין ברירה אלא לבצע השתלת לב, ניתוח שהציל את חייו.

התוכנה סרקה את בדיקת האק"ג שבוצעה לקירוס וזיהתה דפוסים עדינים שאינם ניתנים לזיהוי בעין האנושית. בעקבות ההתראה החריגה הוזמן קירוס בחזרה לבית החולים לבדיקת אקו-לב דחופה. הבדיקה גילתה תמונה קשה: ליבו הצליח להזרים רק כעשרה אחוזים מכמות הדם התקינה בכל פעימה, ואחד ממסתמי הלב דלף בצורה מסוכנת.

המקרה, שפורסם השבוע בכתב העת הרפואי היוקרתי נייצ'ר מדיסין, הפך במהירות לאחד הסיפורים המדוברים בעולם הרפואה, משום שהוא מדגים כיצד בינה מלאכותית יכולה לזהות מחלות קטלניות עוד לפני שרופא מצליח להבין מה הוא רואה בבדיקות.

את התוכנה פיתח ד"ר פייר אליאס, קרדיולוג ומנהל תחום הבינה המלאכותית במערכת ניו יורק-פרסביטריאן. לדבריו, המערכת מסוגלת לנתח בדיקת אק"ג בתוך פחות מעשר דקות ולזהות סימנים מוקדמים לאי-ספיקת לב, פגיעה במסתמים, עיבוי חריג של שריר הלב ואף לחץ דם ריאתי גבוה — ממצאים שבמקרים רבים אינם בולטים דיים כדי לעורר חשד מיידי אצל רופא בחדר מיון עמוס.

לדברי אליאס, זו אינה מערכת שמחליפה את הרופא, אלא כלי שמסייע לו לקבל החלטות טובות יותר. "אם היינו שולחים כל מטופל עם אק"ג מעט חריג לבדיקת אקו-לב, מערכת הבריאות הייתה קורסת. המטרה שלנו היא לזהות את אותם מקרים נדירים ומסוכנים שאחרת היו מתפספסים," הסביר.

גם מומחים חיצוניים מתרשמים מהטכנולוגיה. ד"ר רוקסנה מהראן, נשיאת המכללה האמריקאית לקרדיולוגיה, אמרה כי מדובר בפריצת דרך שעשויה לצמצם משמעותית אבחנות שהוחמצו, במיוחד בקרב נשים ובקרב בני מיעוטים, שאצלם מחלות לב מאובחנות לעיתים קרובות באיחור.

לדבריה, בדיקת האק"ג של קירוס הייתה אכן חריגה, וקרדיולוג שיושב במרפאה שקטה היה כנראה מפנה אותו להמשך בירור. אולם במציאות של חדר מיון עמוס, שבו מאות מטופלים ממתינים לטיפול, קל מאוד שמקרים כאלה יישלחו הביתה. בדיוק שם, לדבריה, בינה מלאכותית יכולה לעשות את ההבדל בין טעות רפואית לבין הצלת חיים.

אחת הבשורות החשובות ביותר היא שהטכנולוגיה כבר אינה נשארת בין כותלי מרכז רפואי אקדמי. החל מהשבוע היא זמינה ללא תשלום לכל רופא בארצות הברית המשתמש בפלטפורמת אופן איווידנס, מערכת בינה מלאכותית רפואית שבה נעזרים כבר כמחצית מהרופאים במדינה לצורך אבחון, קבלת החלטות רפואיות והתייעצות מקצועית.

לדברי מנהל הפלטפורמה, ד"ר טראוויס זאק, זו הפעם הראשונה שמערכת בינה מלאכותית המסוגלת לפענח בדיקות אק"ג משולבת באופן כה רחב ברפואה הקלינית. אחת הסיבות לכך היא שהתוכנה קיבלה לאחרונה את אישור מינהל המזון והתרופות האמריקאי, דבר המאפשר להשתמש בה מחוץ למרכזי המחקר הגדולים.

בעולם הרפואה רואים במקרה של קירוס הצצה לעתיד. במשך שנים בינה מלאכותית נתפסה ככלי מחקרי או ניסיוני, אך כעת היא מתחילה להפוך לחלק בלתי נפרד מהעבודה היומיומית של רופאים. לא במקום שיקול הדעת האנושי, אלא כתוספת שמסוגלת לזהות דפוסים מורכבים במיליוני נתונים בתוך שניות — הרבה מעבר ליכולת האנושית.

עבור הקהילה הישראלית-אמריקאית, שבה רבים מסתמכים על חדרי המיון ועל מערכות הבריאות הציבוריות בארצות הברית, מדובר בהתפתחות בעלת משמעות עצומה. אם הטכנולוגיה אכן תעמוד בציפיות, ייתכן שבעתיד הקרוב בדיקת אק"ג פשוטה לא תהיה רק בדיקה שגרתית, אלא כלי שמסוגל להציל חיים עוד לפני שהרופא עצמו מבין עד כמה המצב מסוכן.