אחד מכל שבעה סטודנטים בארה"ב מתקשה לקרוא: המחקר שמדליק נורה אדומה בעולם המפותח
מחקר רחב היקף של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, שהתבסס על כ־160 אלף משתתפים ב־38 מדינות, מצייר תמונה מדאיגה במיוחד: אחד מכל עשרה סטודנטים במדינות המפותחות מתקשה בקריאה ברמה בסיסית, ובארצות הברית ובישראל הנתונים חמורים אף יותר. החוקרים מצביעים על שילוב של השפעות הקורונה, ירידה בדרישות האקדמיות והשימוש הגובר בבינה מלאכותית, ומזהירים כי גם תואר אקדמי כבר אינו מבטיח מיומנויות יסוד. מנגד, ניסוי פשוט בבית ספר במיניאפוליס הצליח לשנות את התמונה בתוך חודשים ספורים.
האזינו לכתבה זו
אחד מכל שבעה סטודנטים בארה"ב מתקשה לקרוא: המחקר שמדליק נורה אדומה בעולם המפותח
07.08.2026 19:00
סוכנויות הידיעות
במשך עשרות שנים נתפסה ההשכלה הגבוהה כחותמת איכות. מי שהצליח להתקבל לאוניברסיטה אמור היה להגיע אליה כשהוא מצויד במיומנויות קריאה, כתיבה וחשיבה בסיסיות, ולהמשיך משם לרכישת ידע מתקדם. אולם מחקר בינלאומי חדש מטיל ספק בהנחה הזו ומציג תמונה שמדאיגה מומחי חינוך ברחבי העולם: גם במדינות המפותחות ביותר, מספר גדל והולך של סטודנטים מתקשה במיומנויות שאמורות היו להירכש כבר בבית הספר היסודי.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
המחקר, שנערך במסגרת "סקר מיומנויות המבוגרים" של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי וזכה לסיקור נרחב בשבועון הכלכלי "האקונומיסט", בחן את יכולות הקריאה, ההבנה והחשיבה המתמטית של כ־160 אלף בני אדם ב־38 המדינות החברות בארגון. בין הנבדקים היו גם סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות – והנתונים שעלו מהם הפתיעו גם את החוקרים.
בממוצע, 8% מהסטודנטים במדינות הארגון קוראים ברמה המתאימה לילד בן עשר או אף פחות מכך. במילים אחרות, אחד מכל עשרה צעירים שכבר הגיעו ללימודים אקדמיים מתקשה להבין טקסטים ברמת מורכבות בסיסית.
אלא שהממוצע הזה מסתיר פערים גדולים בין המדינות. בגרמניה ובצרפת שיעור הסטודנטים המתקשים בקריאה עומד על פחות מ־5%. בארצות הברית הנתון כבר מטפס ל־14%, ואילו בישראל הוא מגיע ל־20% – מהשיעורים הגבוהים ביותר שנמדדו בסקר כולו. רק פולין מציגה נתון דומה, עם כ־21%.
הממוצע הזה מסתיר פערים גדולים בין המדינות. בגרמניה ובצרפת שיעור הסטודנטים המתקשים בקריאה עומד על פחות מ־5%. בארצות הברית הנתון כבר מטפס ל־14%, ואילו בישראל הוא מגיע ל־20% – מהשיעורים הגבוהים ביותר שנמדדו בסקר כולו. רק פולין מציגה נתון דומה, עם כ־21%.
גם בתחום המתמטיקה התמונה רחוקה מלהיות מעודדת. בממוצע, 9% מהסטודנטים במדינות הארגון מפגינים יכולת מתמטית בסיסית בלבד. בארצות הברית הנתון כבר עולה על 15%, ובישראל הוא מזנק לכ־21%, שוב בין המדינות החלשות ביותר במדגם.
הממצאים מעוררים דאגה משום שהם מתייחסים לאוכלוסייה שאמורה להוות את עתודת כוח האדם האיכותית ביותר של המדינות המפותחות. אם בעבר עצם הקבלה ללימודים אקדמיים הייתה עדות לרמת מיומנויות גבוהה יחסית, הרי שכיום גם תואר אקדמי אינו מבטיח בהכרח יכולות בסיסיות של קריאה, הבנת הנקרא וחשיבה כמותית.
החוקרים סבורים שאין גורם אחד שאחראי למגמה הזו, אלא שילוב של כמה תהליכים שהתרחשו במקביל בשנים האחרונות.
בראש הרשימה ניצבת מגפת הקורונה. תקופות הסגר, המעבר ללמידה מרחוק והשיבושים הממושכים במערכות החינוך הותירו אחריהם פערי ידע עצומים. תלמידים רבים אמנם חזרו לכיתות, אך חלק ניכר מהם מעולם לא הצליח להשלים את החומר שהחמיצו. כיום, אותם תלמידים כבר יושבים באולמות ההרצאות של האוניברסיטאות.
לצד זאת מצביעים מומחים גם על שינוי במערכת ההשכלה הגבוהה עצמה. במדינות רבות ירד מספר המועמדים ללימודים אקדמיים, ואוניברסיטאות ומכללות מצאו את עצמן מתחרות על כל סטודנט. התוצאה, לטענת החוקרים, הייתה ירידה מסוימת ברף הקבלה בחלק מהמוסדות, במטרה למלא את הכיתות ולהבטיח הכנסות משכר לימוד.
אך הגורם שמעורר את הדיון הסוער ביותר הוא דווקא הבינה המלאכותית.
מאז הופעתם של מודלי שפה מתקדמים, ובראשם ChatGPT, השתנה האופן שבו סטודנטים רבים מתמודדים עם מטלות אקדמיות. במקום לקרוא מאמרים שלמים, לנתח אותם ולנסח מסקנות בכוחות עצמם, ניתן כיום לקבל בתוך שניות תקציר, ניתוח ואפילו עבודה מוכנה כמעט לחלוטין.
החוקרים אינם טוענים שהבינה המלאכותית היא הגורם למשבר, אך הם מזהירים כי שימוש לא מבוקר בה עלול לפגוע דווקא במיומנויות היסוד שעליהן נשענת כל למידה אקדמית. כאשר הטכנולוגיה מבצעת את מלאכת הקריאה, הסיכום והכתיבה, הסטודנטים מתרגלים פחות לחשיבה עצמאית.
עם זאת, לצד התמונה המדאיגה מציג המחקר גם נקודת אור.
בבית ספר בעיר מיניאפוליס שבמדינת מינסוטה החליטה מורה לאנגלית לערוך ניסוי פשוט. היא אסרה על תלמידיה להשתמש בטלפונים חכמים ובמחשבים ניידים במהלך השיעורים, וחייבה אותם לקרוא, לכתוב ולבצע את כל המטלות בכתב יד.
התוצאות הפתיעו גם אותה. בתחילת שנת הלימודים רק 46% מהתלמידים העידו שהם בטוחים ביכולות הקריאה שלהם. כעבור חמישה חודשים בלבד כבר טיפס הנתון ל־95%.
החוקרים מדגישים כי מדובר בניסוי שנערך בבית ספר אחד בלבד, ולכן אין להסיק ממנו מסקנות גורפות. עם זאת, הוא מצטרף לשורה של מחקרים המצביעים על כך שהפחתת השימוש במסכים במהלך הלמידה עשויה לשפר במהירות את ריכוז התלמידים, את יכולת הקריאה ואת הביטחון העצמי שלהם.
לדברי מומחי החינוך, המשבר אינו צפוי להיפתר באמצעות פתרון יחיד. הוא מחייב שילוב של שיפור איכות ההוראה, השלמת פערי הלמידה שנוצרו בתקופת הקורונה, שמירה על רמה אקדמית גבוהה גם בתקופות של ירידה במספר הסטודנטים וגיבוש מדיניות ברורה לשילוב בינה מלאכותית במערכת החינוך.
המסר העולה מן המחקר ברור: טכנולוגיה יכולה להיות כלי לימודי רב־עוצמה, אך היא אינה יכולה להחליף את רכישת מיומנויות היסוד. קריאה ביקורתית, הבנת טקסט, כתיבה עצמאית וחשיבה מתמטית אינן מיומנויות שניתן להוריד בלחיצת כפתור.
עבור ארצות הברית, שבה אחד מכל שבעה סטודנטים מתקשה בקריאה בסיסית, ועבור ישראל, שבה הנתונים אף חמורים יותר, מדובר באזהרה של ממש. בעידן שבו כלכלות שלמות נשענות על ידע, חדשנות וטכנולוגיה, דור צעיר שמתקשה במיומנויות הבסיסיות ביותר אינו רק אתגר למערכת החינוך – אלא גם איום ארוך טווח על כושר התחרות של המשק ועל איכות כוח האדם בעתיד.
