ניו יורק: "ליטל פלסטיין" כן, היהודים לא - מפת שכונות המהגרים הציתה סערה

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

המפה כוללת שלושים אזורים ברחבי חמשת רובעי העיר. בין השמות המופיעים בה נמצאים "ליטל פלסטיין", "ליטל תימן", "ליטל פקיסטן", "ליטל גיאנה", "קוריאטאון", "ליטל בנגלדש", "ליטל מקסיקו" ואזורים נוספים המזוהים עם קהילות מהגרים. אלא שבין כל השמות הללו נעדרו לחלוטין בורו פארק, ויליאמסבורג, קראון הייטס ושכונות יהודיות נוספות המזוהות במשך עשרות שנים עם הקהילה היהודית בניו יורק. גם ליטל איטלי ההיסטורית ושכונות המזוהות עם הקהילה האירית לא נכללו במפה.

עבור רבים מהמנהיגים היהודים, ההשמטה אינה נתפסת כטעות תמימה. לטענתם, קשה להסביר כיצד עיר שבה חיים מאות אלפי יהודים – ובה נמצאים כמה מהריכוזים היהודיים הגדולים בעולם מחוץ לישראל – אינה כוללת אף שכונה יהודית במפה המתיימרת להציג את קהילות המהגרים של ניו יורק.

חבר בית הנבחרים של מדינת ניו יורק, קלמן יגר, המייצג אזורים חרדיים בדרום ברוקלין, מתח ביקורת חריפה במיוחד. לדבריו, מחיקת השכונות היהודיות אינה אירוע נקודתי אלא חלק מדפוס רחב יותר של יחסו של ממדאני כלפי הקהילה היהודית.

העיתונאית אביטל צ'יז'יק-גולדשמידט הייתה בין הראשונות להגיב. לדבריה, המפה הצליחה למצוא מקום כמעט לכל קהילה אפשרית, אך "לא הצליחה להבין כיצד לייצג את היהודים". הפוסט שלה ברשת X זכה לאלפי שיתופים והפך לאחד הנושאים המדוברים ביותר בקרב הקהילה היהודית בעיר.

גם חבר בית הנבחרים של מדינת ניו יורק, קלמן יגר, המייצג אזורים חרדיים בדרום ברוקלין, מתח ביקורת חריפה במיוחד. לדבריו, מחיקת השכונות היהודיות אינה אירוע נקודתי אלא חלק מדפוס רחב יותר של יחסו של ממדאני כלפי הקהילה היהודית. יגר טען כי כאשר "ליטל פלסטיין" זוכה למקום במפה הרשמית ואילו בורו פארק, קראון הייטס וויליאמסבורג אינן מופיעות כלל, קשה להאמין שמדובר בצירוף מקרים.

הרגישות סביב הפרסום אינה נובעת רק מהמפה עצמה. מאז כניסתו של ממדאני לחיים הפוליטיים הארציים, וביתר שאת מאז בחירתו לראשות העיר, הוא עומד במרכז מחלוקות רבות סביב עמדותיו כלפי ישראל. ארגונים יהודיים ופוליטיקאים המזוהים עם הקהילה היהודית מתחו עליו ביקורת בעבר בעקבות התבטאויות חריפות נגד מדיניות ישראל ותמיכתו בתנועות פרו-פלסטיניות. לכן, מבחינת רבים ממבקריו, השמטת השכונות היהודיות מהמפה משתלבת בתחושת הניכור שהתפתחה בינם לבין הנהגת העיר.

גם מחוץ לקהילה היהודית נשמעו קולות ביקורת. חברת מועצת העיר ג'ואן אריולה תהתה כיצד הצליחה העירייה לכלול במפה אזורים קטנים ומוכרים הרבה פחות, אך להשמיט את ליטל איטלי – אחת השכונות ההיסטוריות והמפורסמות ביותר בניו יורק. לדבריה, גם הקהילה האירית, שמילאה תפקיד מרכזי בהתפתחות העיר במשך דורות, נעלמה לחלוטין מהמפה.

ג'וזף שלסה, מייסד המוזיאון האיטלקי-אמריקאי, הגדיר את ההחלטה "טעות קשה". לדבריו, ליטל איטלי אינה רק שכונה אלא סמל תרבותי והיסטורי של ניו יורק ושל גלי ההגירה שעיצבו אותה. גם פעילים מהקהילה האירית הביעו פליאה על כך ששכונות המזוהות עם מהגרים אירים כלל אינן מוזכרות.

בעיריית ניו יורק דחו את הטענות. דובר העירייה מסר כי המפה אינה מתיימרת להציג את כל הקבוצות האתניות או הדתיות בעיר, אלא רק חלק משכונות המהגרים הבולטות. לדבריו, מדובר בפרויקט שהחל עוד בתקופת ראש העיר הקודם, אריק אדמס, וכי בעתיד יתווספו אזורים נוספים.

עוד הדגישו בעירייה כי שכונת ברייטון ביץ', המופיעה במפה בשם "ליטל אודסה", כוללת אוכלוסייה יהודית גדולה של יוצאי ברית המועצות לשעבר. אלא שההסבר הזה לא הרגיע את המבקרים, שטענו כי ברייטון ביץ' מופיעה בשל אופייה האוקראיני והרוסי, ולא בשל זהותה היהודית, ולכן אינה מהווה מענה להיעדרן של השכונות היהודיות המובהקות.

הסערה סביב המפה מגיעה בתקופה רגישה במיוחד עבור יהודי ניו יורק. מאז מתקפת 7 באוקטובר והמלחמה בישראל דיווחו ארגונים יהודיים על עלייה חדה באירועים אנטישמיים, באיומים ובהפגנות אנטי-ישראליות ברחבי העיר. על רקע זה, כל צעד הנתפס כהדרה או כהתעלמות מהקהילה היהודית מקבל משמעות רחבה בהרבה מהוויכוח על מפה תיירותית.

בעיני מבקריו של ממדאני, הסיפור אינו עוסק רק בגבולות של שכונה כזו או אחרת. מבחינתם, השאלה היא איזה מסר מעבירה הנהגת העיר לקהילה יהודית המונה מאות אלפי תושבים ומהווה חלק בלתי נפרד מההיסטוריה, הכלכלה והתרבות של ניו יורק. מנגד, בעירייה מתעקשים כי לא הייתה כל כוונה לפגוע באף קהילה וכי רשימת השכונות עוד תתרחב.

אלא שגם אם בעתיד יתווספו שמות נוספים, הפרסום כבר הצליח להצית ויכוח רחב בהרבה. עבור יהודים רבים בניו יורק, העובדה ש"ליטל פלסטיין" זכתה להכרה רשמית בעוד שבורו פארק, ויליאמסבורג וקראון הייטס נותרו מחוץ למפה אינה רק עניין גאוגרפי – אלא סמל למאבק עמוק יותר על זהות, ייצוג ומקומה של הקהילה היהודית בעיר שבה היא חיה ומשגשגת כבר יותר ממאה שנה