
במרכז הפרשה עומד ספרו החדש של מדוף, "קריקטוריסטים נגד השואה", המאגד כ־150 קריקטורות מערכת שפורסמו בעיתונים אמריקאיים בשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת. לצד הקריקטורות מציג הספר את מחקרו של מדוף על האופן שבו הציבור האמריקאי נחשף למידע על השמדת יהודי אירופה בזמן אמת ועל הדרך שבה שיקפה העיתונות את הזוועות שהתרחשו מעבר לים. הספר היה אמור לראות אור כבר בקיץ הקרוב.
אלא שלדברי מדוף וארגון "סטנד וית' אס", זמן קצר לפני השלמת הפרויקט הודיע עורך בכיר בהוצאה, קרייג יו, כי הספר לא יפורסם אלא אם ההקדמה תכלול הצהרה שלפיה ישראל מבצעת "רצח עם" בעזה. בהמשך, כך נטען, הדרישות אף הורחבו ונכללו בהן ניסוחים המאשימים את ישראל ב"פשעי מלחמה" וב"פשעים נגד האנושות", לצד טענה שלפיה ארצות הברית מפעילה "בתי כלא בסגנון מחנות ריכוז". מדוף דחה את הדרישות על הסף וטען כי מדובר בהאשמות חסרות בסיס שאין להן כל קשר לנושא הספר. זמן קצר לאחר מכן, לדבריו, הודיעה ההוצאה כי הפרויקט מבוטל.

לדברי מדוף וארגון "סטנד וית' אס", זמן קצר לפני השלמת הפרויקט הודיע עורך בכיר בהוצאה, קרייג יו, כי הספר לא יפורסם אלא אם ההקדמה תכלול הצהרה שלפיה ישראל מבצעת "רצח עם" בעזה. בהמשך, כך נטען, הדרישות אף הורחבו ונכללו בהן ניסוחים המאשימים את ישראל ב"פשעי מלחמה" וב"פשעים נגד האנושות", לצד טענה שלפיה ארצות הברית מפעילה "בתי כלא בסגנון מחנות ריכוז". מדוף דחה את הדרישות על הסף וטען כי מדובר בהאשמות חסרות בסיס שאין להן כל קשר לנושא הספר.
"להאשים את ישראל ברצח עם הוא שקר", אמר מדוף. "לדרוש מחוקר שואה לכלול הצהרה כזו כתנאי לפרסום ספרו היא בריונות אנטישמית לכל דבר. מטריד לראות כיצד המקארתיזם מרים שוב את ראשו המכוער באמריקה של המאה ה־21. היסטוריונים צריכים להיות חופשיים לכתוב היסטוריה, בלי לעבור מבחני נאמנות פוליטיים ובלי להידרש לאמץ עמדות אידיאולוגיות שאין להן כל קשר למחקר שלהם".
הטענות מעוררות עניין מיוחד גם משום שאין זו הפעם הראשונה שמדוף עובד עם "דארק הורס". ההוצאה פרסמה בעבר שניים מספריו, ובהם "חושפי שחיתויות" ו"קריקטוריסטים נגד גזענות", ללא מחלוקות או דרישות דומות. על פי "סטנד וית' אס", השינוי בגישת ההוצאה התרחש רק לאחר מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר והקיטוב החריף סביב המלחמה בין ישראל לחמאס.
בהוצאת "דארק הורס" דוחים את ההאשמות מכל וכל. במכתב ששלח היועץ המשפטי של החברה לארגון "סטנד וית' אס" נטען כי ההחלטה לבטל את הפרויקט התקבלה משיקולים עסקיים בלבד, ובהם עיכובים חוזרים בלוחות הזמנים ושיקולים פיננסיים. לטענת ההוצאה, לא הופעל כל לחץ פוליטי על המחבר, והיא פשוט החליטה שלא להמשיך בפרסום הספר.
ב"סטנד וית' אס" מתקשים לקבל את ההסבר הזה. קרלי גמיל, מנהלת המדיניות המשפטית והליטיגציה של הארגון, אמרה כי קשה להתעלם מהאירוניה שבפרשה. "כאשר הוצאה לאור דורשת מחוקר שואה לגנות את המדינה היהודית כתנאי לפרסום ספר העוסק בשואה, מדובר באחד המקרים האבסורדיים ביותר שניתן להעלות על הדעת. אנחנו עדים למגמה מדאיגה שבה יהודים ואנשי מקצוע יהודים נדרשים לעבור מבחנים אידיאולוגיים לפני שהם יכולים להשתתף באופן מלא בחיים הציבוריים. זה קורה באקדמיה, בעולם התרבות, במוסדות האמנות וכעת גם בתעשיית המו"לות. איש אינו צריך להיבחן על עמדותיו הפוליטיות כדי לפרסם מחקר היסטורי".
לדברי הארגון, הפרשה משתלבת בשורת מקרים דומים שנרשמו בשנתיים האחרונות. נשיא אוניברסיטת נורת'ווסטרן לשעבר, מורטון שפירו, ויתר מוקדם יותר השנה על נאום מרכזי בטקס סיום לאחר מחאות מצד פעילים אנטי־ישראליים. בקנדה בוטל פסטיבל הסרטים היהודי בעיר המילטון בעקבות קמפיין לחצים ואיומים מצד פעילים אנטי־ציוניים. בשבוע שעבר הודיע גם הבמאי הישראלי נדב לפיד על פרישתו מחבר השופטים של פסטיבל הקולנוע הבינלאומי במרסיי, לאחר שיוצרים איימו להסיר את סרטיהם אם ימשיך להשתתף בפסטיבל.
גם באקדמיה נרשמים מקרים דומים. פרופ' ריצ'רד הימלפרב מאוניברסיטת הופסטרה מתמודד עם הליך משמעתי בעקבות ביקורת שהשמיע כלפי הצעות קורסים של עמית אנטי־ציוני, אף שארגון ההגנה על חופש הביטוי "פייר" קבע כי מדובר בהתבטאות המוגנת במסגרת החופש האקדמי. פרופ' שי דוידאי מאוניברסיטת קולומביה עבר אף הוא מסכת דומה לאחר שביקר את הנהלת האוניברסיטה על התמודדותה עם ההפגנות האנטי־ישראליות בקמפוס.
לצד הדוגמאות הללו מציג "סטנד וית' אס" גם נתונים שלפיהם האווירה כלפי יהודים בארצות הברית הולכת ומחריפה. מחקר שערך הארגון בשנה שעברה העלה כי כמעט שני שלישים מאנשי הרפואה היהודים העובדים במרכזים רפואיים אקדמיים דיווחו כי חוו גילויי אנטישמיות במסגרת עבודתם – שיעור גבוה משמעותית מזה שנרשם במגזר הפרטי.
עבור מדוף, הפרשה כבר מזמן אינה עוסקת רק בספר אחד שלא יראה אור. לדבריו, מדובר בשאלה עקרונית הנוגעת לחופש המחקר, לחופש היצירה ולזכותם של חוקרים ואנשי רוח לעסוק בעבודתם ללא כפייה פוליטית. גם אם הגרסאות של הצדדים שונות, הפרשה מצטרפת לשורה ארוכה של עימותים סביב ישראל והמלחמה בעזה, וממחישה עד כמה הוויכוח הציבורי בארצות הברית חורג מגבולות הפוליטיקה ומחלחל אל מוסדות התרבות, האקדמיה והמו"לות.