הברית נסדקת: רוב הדמוקרטים בבית הנבחרים תמכו בביטול הסיוע האמריקאי לישראל

וושינגטון — מבחינה פרלמנטרית, ההצבעה הסתיימה בניצחון ברור של תומכי ישראל. התיקון שהגיש חבר הקונגרס הרפובליקני תומאס מאסי, שביקש למחוק 3.3 מיליארד דולר מהסיוע האמריקאי לישראל במסגרת תקציב מחלקת המדינה, נדחה ברוב גדול של 314 מול 104. אלא שמי שהתמקד רק בשורת הסיכום החמיץ את הסיפור האמיתי. לראשונה זה עשרות שנים, רוב חברי המפלגה הדמוקרטית בבית הנבחרים בחרו לתמוך בביטול הסיוע לישראל. 103 דמוקרטים הצביעו בעד מחיקת הסיוע, 98 בלבד התנגדו, ועשרה נוספים נמנעו. הנתון הזה אינו עוד הצבעה שגרתית על תקציב, אלא סימן מובהק לשינוי עמוק שמתחולל באחת משתי המפלגות הגדולות בארצות הברית.

במשך עשרות שנים הייתה התמיכה בישראל אחד הנושאים הבודדים שזכו להסכמה כמעט מוחלטת בין שתי המפלגות. גם כאשר ממשלות ישראל ונשיאים אמריקאים התעמתו, הסיוע הביטחוני כמעט שלא עמד בספק. כעת, לראשונה, מתברר כי בתוך המפלגה הדמוקרטית נוצר רוב שמוכן להצביע נגדו. מבחינת ישראל, מדובר בהתפתחות אסטרטגית לא פחות מאשר פוליטית, משום שהסיוע האמריקאי נשען מאז ומתמיד על תמיכה דו־מפלגתית רחבה.

הצמרת הדמוקרטית בבית הנבחרים התפצלה, כאשר מנהיגת המפלגה השנייה, קתרין קלארק (משמאל), נפרדה מהמנהיג הבכיר חכים ג'פריס (במרכז) ויו"ר הסיעה פיט אגילר (מימין).

עומק השינוי התגלה גם בצמרת ההנהגה הדמוקרטית. מנהיג המיעוט בבית הנבחרים, חכים ג'פריס, התנגד לתיקון והמשיך להציג עצמו כתומך בישראל, כמו גם פיט אגילר, מספר שלוש בהנהגה. אולם סגניתו של ג'פריס, קתרין קלארק ממסצ'וסטס, בחרה דווקא לתמוך בתיקון, ובכך הצביעה למעשה נגד הקו שהוביל מנהיג המפלגה. קלארק ניסתה להסביר כי אינה תומכת בכל פרטי ההצעה או במניעיו של מאסי, אך לדבריה הגיע הזמן "לשנות כיוון". עצם העובדה שמספר שתיים במפלגה מצביעה בניגוד לעמדת מנהיגה בנושא כה רגיש ממחישה עד כמה שאלת ישראל הפכה לנושא מפלג ומטלטל גם בצמרת הדמוקרטית.

גם יושבת ראש בית הנבחרים לשעבר, ננסי פלוסי, שנחשבה במשך שנים לאחת מתומכות ישראל הבולטות בקונגרס, הודיעה כי תצביע בעד התיקון. אף שהגדירה אותו "בחירה מצערת", היא הסבירה כי ברצונה להעביר מסר פוליטי ברור. עבור ישראלים רבים, קשה להפריז במשמעות הסמלית של הצבעה כזו מצד אחת הדמויות המזוהות ביותר עם התמיכה הדמוקרטית בישראל.

ג'פריס עצמו הבין היטב את עוצמת המשבר. עוד לפני ההצבעה הוא כינס פעמיים את חברי הסיעה לדיונים פנימיים בנושא – צעד חריג ביותר שממחיש עד כמה הסוגיה הפכה לחומר נפץ פוליטי. במכתב ששלח לעמיתיו אף רמז כי אם הדמוקרטים יחזרו לשלוט בבית הנבחרים, כל סיוע עתידי לישראל עלול להיות מותנה בשאלות של זכויות אדם ומדיניות הממשלה בירושלים. עד לא מזמן רעיון כזה כמעט שלא עלה על הדעת בקרב הנהגת המפלגה.

הדיון במליאה המחיש עד כמה התרחקו הצדדים זה מזה. מאסי, שהוביל את התיקון, טען כי ארצות הברית מעניקה לישראל יותר כסף משהיא משקיעה בחיילים משוחררים חסרי בית, וכינה את ישראל "מקבלת הרווחה הגדולה ביותר של אמריקה". חבר הקונגרס חואקין קסטרו טען כי לישראל אין זכות להפציץ אזורים אזרחיים בשם ההגנה העצמית, ואילו סת' מולטון, שבעבר נחשב לאחד מתומכיה הבולטים של ישראל ומתמודד כיום לסנאט, הודיע כי יפסיק לקבל תרומות מארגון אייפא"ק.

מנגד, קבוצה קטנה אך נחושה של דמוקרטים ניסתה לבלום את הסחף. בראד שרמן מקליפורניה הזהיר כי התיקון נועד ליצור קרע בתוך המפלגה ולהעניק ניצחון לאלה המבקשים לערער על עצם זכות קיומה של ישראל. חבר הקונגרס הוותיק סטני הויר אמר כי אישור ההצעה היה מחזק את אויבי השלום ואת מי ששואפים להשמיד את ישראל. גם הרפובליקני מריו דיאז־בלארט הדגיש כי הסיוע לישראל אינו רק אינטרס ישראלי אלא אינטרס אמריקאי מובהק, משום שרוב הכסף חוזר למעשה לתעשיות הביטחוניות בארצות הברית ומסייע במאבק המשותף נגד הטרור.

הרקע להצבעה מסביר מדוע רבים רואים בה הרבה יותר מאשר עוד ויכוח תקציבי. בשבועות האחרונים חווה המפלגה הדמוקרטית טלטלות פנימיות סביב המלחמה במזרח התיכון. שלושה מועמדים מהאגף הסוציאליסטי ניצחו בפריימריז בניו יורק כשהם מציגים קו אנטי־ישראלי מובהק, ובסקרים עדכניים מתברר כי רוב מצביעי המפלגה מתנגדים להמשך הסיוע לישראל. סקר של ה"ניו יורק טיימס" ומכון סיינה מצא כי 74% מהבוחרים הדמוקרטים אינם תומכים בסיוע נוסף לישראל – נתון שהיה נראה בלתי נתפס רק לפני שנים ספורות.

גם מחוץ לקונגרס נשמעו קולות המעידים על שינוי עמוק. נשיא ארגון ג'יי סטריט, ג'רמי בן־עמי, אמר כי עידן התמיכה האוטומטית בישראל הסתיים וכי "זהו הנורמלי החדש". מנגד, חבר הקונגרס ג'וש גוטהיימר, מהבולטים במחנה הפרו־ישראלי, הזהיר כי התמיכה בישראל הופכת במהירות לעמדת מיעוט בתוך המפלגה הדמוקרטית. לדבריו, מדובר בשינוי סייסמי שעלול להשפיע על יחסי ארצות הברית וישראל במשך שנים רבות.

בסופו של יום, ישראל אמנם שמרה על הסיוע, אך ההצבעה הזאת תיזכר לא בזכות התוצאה אלא בזכות המספרים. לראשונה בהיסטוריה המודרנית של הקונגרס האמריקאי, רוב חברי המפלגה הדמוקרטית בבית הנבחרים הצביעו בעד ביטול הסיוע לישראל. עבור ירושלים זו איננה רק עוד הצבעה שנכשלה – אלא אזהרה ברורה לכך שהקונצנזוס האמריקאי שעליו נשענה הברית עם ארצות הברית במשך עשרות שנים כבר אינו מובן מאליו. ההצבעה הסתיימה, אבל המאבק על עתיד היחסים בין שתי המדינות רק החל.