
תחקיר מקיף של אתר ג'ואיש אינסיידר, שהתבסס על דיווחי מימון הקמפיינים האחרונים, משרטט רשת כספים ענפה התומכת במועמדים המזוהים עם הקו האנטי־ישראלי החריף ביותר בפוליטיקה הדמוקרטית. בניגוד לתדמית של פוליטיקאים הנאבקים בממסד הכלכלי, רשימות התורמים שלהם כוללות מנהלים בכירים, יזמי הייטק, רופאים, אנשי קרנות השקעה ובכירים מענף הפיננסים. בחלק מהמקרים חושף התחקיר גם תשלומים שהועברו ישירות למועמדים עצמם או לעסקים שבבעלותם – מהלך חוקי, אך כזה שמעורר שאלות ציבוריות.

רשימות התורמים מלמדות כי סביב המחנה הרדיקלי מתגבשת כיום רשת מימון יציבה ומאורגנת, הכוללת אנשי הייטק, משקיעים, רופאים, עורכי דין ואנשי פיננסים. עבור תומכיהם מדובר בביטוי להתרחבות התמיכה הציבורית; עבור מבקריהם, זו עדות לכך שהפוליטיקה האנטי־ישראלית כבר אינה נשענת על קומץ פעילים אידיאולוגיים, אלא על מנגנון גיוס כספים מתוחכם, עתיר משאבים ובעל יכולת להשפיע על מערכת הבחירות האמריקאית לאורך זמן.
אחת הדוגמאות הבולטות היא דריאליזה אבילה שבלייה, פעילת המחאה מאוניברסיטת קולומביה, שניצחה בפריימריז את חבר הקונגרס הוותיק אדריאנו אספייאט. בשלושת השבועות האחרונים של יוני בלבד גייסה כמעט 350 אלף דולר. בין התורמים בלט גם ד"ר מוחמד האדי, רופא מלונג איילנד שהסתבך בעבר בפרשת הונאת תוכנית הביטוח הרפואי מדיקר ובהפצת אוקסיקודון, ובהמשך הודה בעבירת עוון של גניבת כספי ממשל.
בדיווחי ההוצאות של הקמפיין הופיע גם סעיף שעורר עניין מיוחד: תשלום של 7,000 דולר שהועבר ישירות לאבילה שבלייה עצמה. החוק הפדרלי אמנם מאפשר למועמדים לשלם לעצמם שכר מתוך כספי התרומות, אך מדובר בפרקטיקה שממשיכה לעורר מחלוקת ציבורית בכל פעם שהיא נחשפת.
מקרה נוסף שנחשף בתחקיר נוגע לד"ר אדם חמאווי, מנתח פלסטי שהפך למועמד הדמוקרטי להחליף את חברת הקונגרס בוני ווטסון קולמן בניו ג'רזי. מתוך יותר מחצי מיליון דולר שגייס, כמעט 24 אלף דולר הועברו למרפאה שבבעלותו כתשלום עבור שכירות ושירותים. בקמפיין טענו כי גובה התשלום נקבע על ידי חברת ייעוץ חיצונית ומשקף את מחירי השוק, אולם גם כאן מדובר בכספי תרומות שעברו בסופו של דבר לעסק שבשליטת המועמד.
הממצא הרגיש ביותר בתחקיר נוגע לקלייר ולדז, המתמודדת על מושבה של חברת הקונגרס נידיה ולסקז. בין תורמיה נמצאת שאנטי סינגהם, אחותו של איל ההייטק רוי סינגהם, המתגורר בשנגחאי ונמצא במוקד חקירה פדרלית סביב טענות למימון רשתות ועמותות המפיצות תעמולה פרו־סינית, פרו־רוסית ופרו־איראנית. שאנטי סינגהם עצמה כיהנה בעבר בתפקיד באוניברסיטה ממשלתית בסין ופעלה לקידום מכוני קונפוציוס באפריקה. בתה, אלישה סינגהם גודווין, שימשה כמנהלת הפוליטית של הארגון האנטי־ציוני "יהודים למען צדק גזעי וכלכלי", והייתה מעורבת גם בגיבוש מצעו של זוהראן ממדאני.
עם זאת, רשימות התורמים מלמדות שהתמונה מורכבת יותר. בין התורמים הבולטים לקמפיינים מופיעים גם יהודים עשירים ובכירים בעולם העסקים. אחד מהם הוא מוריס פרל, לשעבר בכיר בענקית ההשקעות בלאקרוק ויו"ר ארגון "מיליונרים פטריוטיים", שתרם אלפי דולרים לוועדת גיוס הכספים המשותפת של אבילה שבלייה וולדז.
מי שממשיך לבסס את מעמדו כמוקד הכוח המרכזי של המחנה הוא ראש עיריית ניו יורק, זוהראן ממדאני. אף שהבחירות הבאות רחוקות עדיין כשלוש שנים, הקמפיין שלו כבר גייס יותר מ־300 אלף דולר. הסכום מאפשר לו לוותר על תוכנית המימון הציבורי של העיר ניו יורק, המגבילה את גודל התרומות ואת הוצאות הקמפיין. המשמעות היא גמישות רחבה יותר בגיוס ובהוצאת כספים כבר עכשיו, הרבה לפני שהמרוץ הבא נפתח רשמית.
בדיווחי ההוצאות של ממדאני מופיע גם תשלום של יותר מ־9,500 דולר לנדיה טיקולסקר, פעילה ותיקה בארגון "הסוציאליסטים הדמוקרטים של אמריקה". טיקולסקר עוררה בעבר סערה כאשר הגנה על החלטת הארגון לקיים עצרת תמיכה בטיימס סקוור יום בלבד לאחר מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 – אירוע שאפילו ממדאני עצמו הסתייג ממנו באותה עת.
רשימות התורמים מלמדות כי סביב המחנה הרדיקלי מתגבשת כיום רשת מימון יציבה ומאורגנת, הכוללת אנשי הייטק, משקיעים, רופאים, עורכי דין ואנשי פיננסים. עבור תומכיהם מדובר בביטוי להתרחבות התמיכה הציבורית; עבור מבקריהם, זו עדות לכך שהפוליטיקה האנטי־ישראלית כבר אינה נשענת על קומץ פעילים אידיאולוגיים, אלא על מנגנון גיוס כספים מתוחכם, עתיר משאבים ובעל יכולת להשפיע על מערכת הבחירות האמריקאית לאורך זמן.