הקרב על אמריקה: ישראל יוצאת למתקפת הסברה חסרת תקדים

וושינגטון מנהלת בשנים האחרונות קרב פוליטי על הסיוע לישראל, אבל מאחורי הקלעים מתנהלת גם מערכה אחרת – על דעת הקהל האמריקאית. תחקיר מקיף של ה"וול סטריט ג'ורנל" חושף כי ישראל מפעילה בארצות הברית מערך הסברה רחב היקף, הנשען על קמפיינים דיגיטליים, פרסום ממוקד, כלי בינה מלאכותית ואנשי מקצוע אמריקאים, בניסיון להתמודד עם הירידה החדה בתמיכה הציבורית במדינה מאז פרוץ המלחמה.

על פי התחקיר, אזרחים אמריקאים רבים קיבלו בחודשים האחרונים הודעות טקסט שנשלחו משמות פרטיים כמו "אמה" ו"שרה", ובהן הוזמנו להשתתף בשיחות על ישראל, איראן וביטחון המזרח התיכון. לפי הדיווח, ההודעות נכתבו באמצעות מערכות בינה מלאכותית והופצו כחלק מקמפיין רחב יותר שמומן על ידי ממשלת ישראל באמצעות חברות אמריקאיות.

על פי התחקיר, אזרחים אמריקאים רבים קיבלו בחודשים האחרונים הודעות טקסט שנשלחו משמות פרטיים כמו "אמה" ו"שרה", ובהן הוזמנו להשתתף בשיחות על ישראל, איראן וביטחון המזרח התיכון. לפי הדיווח, ההודעות נכתבו באמצעות מערכות בינה מלאכותית והופצו כחלק מקמפיין רחב יותר שמומן על ידי ממשלת ישראל באמצעות חברות אמריקאיות.

לפי ה"וול סטריט ג'ורנל", ממשלת ישראל התקשרה עם לפחות שש חברות בארצות הברית לצורך ניהול הקמפיינים, ועשרות אנשי מקצוע אמריקאים נרשמו כסוכנים זרים בהתאם לחוק האמריקאי, המחייב גילוי של פעילות המתבצעת עבור ממשלות זרות. על פי ההערכות המובאות בתחקיר, היקף תקציבי ההסברה של ישראל עשוי להיות מהגבוהים ביותר שמפעילה כיום מדינה זרה בארצות הברית.

בירושלים מסבירים כי הרקע למהלך ברור. סקרים בארצות הברית מצביעים על ירידה משמעותית בתמיכה הציבורית בישראל, בעיקר בקרב צעירים ודמוקרטים, ובממשלה סבורים כי הזירה התודעתית הפכה לחלק בלתי נפרד מהמערכה המדינית והביטחונית. מבחינת גורמים ישראליים, ההתמודדות אינה רק מול ביקורת ציבורית, אלא גם מול קמפיינים מתואמים של איראן, חמאס וארגונים אנטי־ישראליים, המשקיעים משאבים עצומים ברשתות החברתיות ובקמפיינים בינלאומיים.

אחת הדמויות המרכזיות שעליהן מצביע התחקיר היא בראד פרסקייל, שניהל את קמפיין הבחירות הדיגיטלי של דונלד טראמפ ונחשב לאחד האסטרטגים הבולטים בפוליטיקה האמריקאית. לפי הדיווח, פרסקייל חתם על חוזה בשווי עשרות מיליוני דולרים כדי לסייע בפיתוח אסטרטגיית ההסברה של ישראל בארצות הברית. לדבריו, האיום המרכזי על ישראל כיום אינו רק ביטחוני אלא גם תודעתי, ולכן יש צורך להשקיע בכלים דיגיטליים מתקדמים כדי להתמודד עם דיסאינפורמציה.

התחקיר מתאר גם שימוש בקמפיינים ייעודיים לקהלים הנחשבים אוהדים של ישראל, ובהם נוצרים אוונגליסטים, קהילות שמרניות וסטודנטים בקמפוסים. במקביל, לפי הדיווח, פותחו אתרי אינטרנט ותכנים שמטרתם להגדיל את היקף המידע הפרו־ישראלי הזמין גם למנועי חיפוש ולמערכות בינה מלאכותית, מתוך הנחה שככל שיופיע יותר מידע איכותי ברשת, כך גם תשובות שיספקו מערכות בינה מלאכותית ישקפו טוב יותר את עמדתה של ישראל.

אלא שהחשיפה עוררה גם ביקורת בארצות הברית. מתנגדי המהלך טוענים כי שימוש בקמפיינים סמויים ובהודעות הנחזות לפניות אישיות עלול לעורר חוסר אמון ולהעניק תחמושת למבקרי ישראל. גם בזירה הפוליטית נשמעו קולות ביקורת, ובהם דבריו האחרונים של סגן הנשיא ג'יי־די ואנס, שטען כי גורמים ישראליים מנסים להשפיע על דעת הקהל האמריקאית סביב סוגיות מדיניות. מנגד, גורמים התומכים בישראל מדגישים כי כל מדינה מנהלת פעילות הסברה בארצות הברית, וכי ישראל מתמודדת מול מערך תעמולה בינלאומי רחב וממומן היטב מצד אויביה.

עבור הקהילה הישראלית־אמריקאית, הוויכוח הזה אינו תיאורטי. רבים מוצאים את עצמם בשנים האחרונות מגנים על ישראל בשיחות במקום העבודה, באוניברסיטאות, ברשתות החברתיות ובקהילות המקומיות. מבחינתם, השאלה אינה אם ישראל צריכה להשקיע בהסברה, אלא כיצד לעשות זאת באופן אפקטיבי, אמין ומשכנע. החשיפה של ה"וול סטריט ג'ורנל" אינה משנה את העובדה שהקרב על דעת הקהל בארצות הברית נמשך – אלא בעיקר מעלה את השאלה אם הכלים שבהם בוחרת ישראל הם אלה שיסייעו לה לנצח בו.