ישראלים על הכוונת: משרד החוץ מזהיר מגל אנטישמיות בחו"ל
יריקות ברחוב, תקיפות, סילוק ממלונות וסירוב להעניק שירות – אלה רק חלק מהמקרים שבהם טיפל משרד החוץ בשנה האחרונה לאחר שישראלים הותקפו או הושפלו בשל זהותם. הדוח השנתי של המערך הקונסולרי מצביע על שינוי מדאיג במפת הסיכונים של המטייל הישראלי, חושף עלייה בפניות המצוקה מארצות הברית, ומגלה כי ניו יורק, מיאמי ולוס אנג'לס נמצאות בין הערים המובילות במספר הדרכונים שנגנבו או אבדו.
האזינו לכתבה זו
ישראלים על הכוונת: משרד החוץ מזהיר מגל אנטישמיות בחו"ל
07.19.2026 15:00
סוכנויות הידיעות
במשך שנים החשש הגדול של ישראלים שטסו לחו"ל היה מפני כייסים, אובדן דרכון או תאונת דרכים במדינה זרה. הדוח השנתי החדש של משרד החוץ מלמד כי בשנה האחרונה נוספה לרשימת הסיכונים תופעה מטרידה הרבה יותר – אנטישמיות המופנית כלפי ישראלים רק בשל זהותם.
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
לפי נתוני המערך הקונסולרי, בין יולי 2025 ליולי 2026 נזקקו 45 ישראלים לליווי ולטיפול של משרד החוץ בעקבות תקריות אנטישמיות שאירעו במהלך שהותם בחו"ל. במשרד מדגישים כי מדובר בתופעה שכמעט לא הופיעה בהיקפים כאלה בשנים קודמות, וכי היא הפכה לחלק בלתי נפרד מעבודת הקונסוליות הישראליות ברחבי העולם.
לפי נתוני המערך הקונסולרי, בין יולי 2025 ליולי 2026 נזקקו 45 ישראלים לליווי ולטיפול של משרד החוץ בעקבות תקריות אנטישמיות שאירעו במהלך שהותם בחו"ל. במשרד מדגישים כי מדובר בתופעה שכמעט לא הופיעה בהיקפים כאלה בשנים קודמות, וכי היא הפכה לחלק בלתי נפרד מעבודת הקונסוליות הישראליות ברחבי העולם.
מאחורי הנתון היבש מסתתרים מקרים קשים של תקיפות פיזיות, יריקות, קללות, איומים, סירוב להעניק שירות ואף סילוק ממלונות, בתי קפה ומסעדות. בחלק מהמקרים, כך עולה מהדוח, ישראלים זוהו על פי השפה שבה דיברו, המבטא שלהם או סממנים יהודיים וישראליים, והפכו למטרה להטרדות ולאלימות. במשרד החוץ מעריכים כי הנתונים משקפים רק חלק קטן מהתופעה, שכן רבים מהנפגעים כלל אינם פונים לרשויות או מבקשים סיוע רשמי.
אלי יפרח, סמנכ"ל לעניינים קונסולריים במשרד החוץ, אמר כי בשנה האחרונה נרשמה תופעה שלא הייתה מוכרת בעבר בהיקפים כאלה. לדבריו, יותר ויותר ישראלים פונים למשרד לאחר שחוו אירועים אנטישמיים בזמן שהותם בחו"ל, מציאות המחייבת את הנציגויות להעניק לא רק סיוע קונסולרי, אלא גם ליווי במקרים של אלימות ואפליה.
הנתונים על האנטישמיות הם רק חלק מתמונת מצב רחבה יותר. במהלך השנה האחרונה טיפל המערך הקונסולרי ב-3,611 פניות שהועברו ממרכז המצב של משרד החוץ. יותר ממחצית מהן – 1,825 פניות – היו קשורות למבצע "שאגת הארי" ולעשרות אלפי הישראלים שנתקעו בחו"ל בעקבות סגירת המרחב האווירי והמשבר האזורי.
בנוסף טיפל משרד החוץ ב-384 מקרים של נעדרים ומנותקי קשר, ב-292 ישראלים שנעצרו או ריצו עונשי מאסר במדינות זרות, ב-202 אירועים רפואיים, ב-173 מקרים של אובדן מסמכי נסיעה, ב-63 תאונות דרכים וב-16 מקרי אלימות במשפחה. בסך הכול העניק המערך הקונסולרי טיפול ל-2,031 מקרי מצוקה במהלך השנה.
גם מפת המדינות שבהן ישראלים נקלעו למצוקה מלמדת עד כמה השתנתה המציאות. איחוד האמירויות ניצבת בראש הרשימה עם 615 פניות, בעיקר בשל היקף התיירות והעסקים הישראלי במדינה. אחריה מדורגות תאילנד עם 347 פניות, יוון עם 206, ארצות הברית עם 202, איטליה עם 181 וגיאורגיה עם 166.
למרות שאין להן יחסים דיפלומטיים עם ישראל, גם מעומאן, אינדונזיה, מלזיה וערב הסעודית התקבלו פניות מצוקה של ישראלים. הנתונים ממחישים כי אזרחים ישראלים מגיעים כיום כמעט לכל יעד בעולם – גם למדינות שבהן היכולת של ישראל להעניק סיוע מוגבלת בהרבה.
עבור הקהילה הישראלית בארצות הברית בולט במיוחד נתון נוסף בדוח. מתוך 2,147 מקרי אובדן, גניבה או השחתה של מסמכי נסיעה שטופלו בשנה האחרונה, ניו יורק, מיאמי ולוס אנג'לס נמנות עם הערים המובילות בעולם במספר האירועים. עבור לא מעט ישראלים המתגוררים או מבקרים בארצות הברית, מדובר במציאות מוכרת שמסתיימת לא פעם בהמתנה ממושכת לקבלת מסמך נסיעה חלופי בקונסוליה.
היקף הפעילות של הנציגויות הישראליות ברחבי העולם ממשיך לגדול. במהלך השנה הונפקו יותר מ-80 אלף מסמכי נסיעה, בוצעו למעלה מ-375 אלף פעולות קונסולריות, טופלו מאות מקרים של מנותקי קשר, אשפוזים ומבצעי חילוץ, ובמקרים הכואבים ביותר סייע משרד החוץ בהעברת 1,612 נפטרים לקבורה בישראל.
אלא שמעבר לכל המספרים, הדוח הזה מסמן שינוי עמוק במציאות של הישראלים מעבר לים. אם בעבר הזהות הישראלית הייתה בעיקר מקור לסקרנות או לשיחה ידידותית, הרי שכיום, במקומות מסוימים, היא עלולה להפוך גם לעילה להטרדה, לאפליה ואף לאלימות. עבור מיליוני ישראלים המטיילים, עובדים ולומדים ברחבי העולם, זו כבר אינה רק שאלה של זהירות מפני כייסים או גנבי דרכונים – אלא גם של ערנות גוברת לנוכח גל האנטישמיות שממשיך להתרחב מאז פרוץ המלחמה.
